שאלה למירי ב.- ממהפרינט המשך

מחבר: מישהי תאריך: 01-06-2007 17:01 תודה רבה על התשובה המפורטת.... האם אפשר לשאול בת מה את? אמרת שאת צעירה"יחסית"....... דרך אגב: לגבי הבלוטות: לקח שבועיים עד התשובה הפתולוגית? האם לא קיבלת תשובה ראשונית מיד לאחר הניתוח ? הבנתי כי כבר בזמן הניתוח הבלוטות שמוצאות נשלחות לבדיקה מהירה. האם הבדיקה המהירה לא הראתה שהן נגועות? אשמח לשמוע ממך שוב, בריאות לכולנו. תודה

הי, לאחר הניתוח המנתח שלי עלה עליז ושמח לבשר לי שבחתך הקפוא שעושים בהמהלך הניתוח הכל נראה תקין ובכלל בדק את כל האיזור שעל פניו נראה נקי. הוא בישר לי שלא הצליח להציל את הפיטמה ולכן נכרתה במלואה. לאחר שבועיים בערך כשקיבלתי את תשובת הפתולוגיה הרישמית הסתבר (כמו שסיפרתי), שבבלוטהה אחת נמצאה גרורה של 0.4 מ"מ (הניתנת למדידה וכן נחשבת לגרורה) ובבלוטה אחרת תאים סרטניים שנצבעו. הרופאים שלי שהחמירו עם הממצאים קבעו שמדובר בשתי גרורות, למרות שישנם אונקו-כירורגים ואונקולוגים שאינם מחשיבים תאים בתפזורת כגרורה. לדעתי זה ממש לא משנה איך קוראים לזה, בכל מקרה מדובר בתאים ממאירים עם פוטנציאל לשלוח גרורות מרוחקות ומזה ניסינו להימנע. לכן השלמתי טיפול של 8 כימו+ 35 הקרנות, מורחובות! ל- 4 שדות. 2 בבית השחי והשד, אחד בגב ואחד באיזור שבין בשד העליון לצוואר. 5 הקרנות אחרונות לצלקת של הניתוח. כשחליתי הייתי בת 40, עוד כחודש יש לי יומולדת 42. אין במשפחתי כל היסטוריה של סרטנים מכל סוג שהוא. מאחלת לך בריאות מושלמת ורק לא להתייאש באמצע כי זו דרך קשה. במבט לאחור עם יד על הלב אני יכולה להגיש לך שגילוי הסרטן וכל הטיפולים זה לא הדבר הכי קשה שעברתי בחיים. אם הייתי צריכה לדרג אירועים שונים בחיי הייתי מדרגת את המאבק במחלה כמקום 3. (ואני לא משתחצנת, היו לי בחיים מספיק אירועים עם אבי החולה ומצב אחד עם בני שבהם הרגשתי אבודה וחסרת אונים כי נאלצתי לעמוד בצד כשרופאים עשו את עבודתם. עם הסרטן שלי לקחתי חלק פעיל במאבק, הפעם הכל היה בידים שלי). יקרה, אם את צריכה משהו אשמח לעזור. תשאירי לי הודעה בפורום ואחזור אליך בהקדם. שבת שלום, מירי

מחבר: מירי.ב. (לשליחת דואר אלקטרוני) תאריך: 2.6.2007 שעה: 17:40 הי, לאחר הניתוח המנתח שלי עלה עליז ושמח לבשר לי שבחתך הקפוא שעושים בהמהלך הניתוח הכל נראה תקין ובכלל בדק את כל האיזור שעל פניו נראה נקי. הוא בישר לי שלא הצליח להציל את הפיטמה ולכן נכרתה במלואה. לאחר שבועיים בערך כשקיבלתי את תשובת הפתולוגיה הרישמית הסתבר (כמו שסיפרתי), שבבלוטהה אחת נמצאה גרורה של 0.4 מ"מ (הניתנת למדידה וכן נחשבת לגרורה) ובבלוטה אחרת תאים סרטניים שנצבעו. הרופאים שלי שהחמירו עם הממצאים קבעו שמדובר בשתי גרורות, למרות שישנם אונקו-כירורגים ואונקולוגים שאינם מחשיבים תאים בתפזורת כגרורה. לדעתי זה ממש לא משנה איך קוראים לזה, בכל מקרה מדובר בתאים ממאירים עם פוטנציאל לשלוח גרורות מרוחקות ומזה ניסינו להימנע. לכן השלמתי טיפול של 8 כימו+ 35 הקרנות, מורחובות! ל- 4 שדות. 2 בבית השחי והשד, אחד בגב ואחד באיזור שבין בשד העליון לצוואר. 5 הקרנות אחרונות לצלקת של הניתוח. כשחליתי הייתי בת 40, עוד כחודש יש לי יומולדת 42. אין במשפחתי כל היסטוריה של סרטנים מכל סוג שהוא. מאחלת לך בריאות מושלמת ורק לא להתייאש באמצע כי זו דרך קשה. במבט לאחור עם יד על הלב אני יכולה להגיש לך שגילוי הסרטן וכל הטיפולים זה לא הדבר הכי קשה שעברתי בחיים. אם הייתי צריכה לדרג אירועים שונים בחיי הייתי מדרגת את המאבק במחלה כמקום 3. (ואני לא משתחצנת, היו לי בחיים מספיק אירועים עם אבי החולה ומצב אחד עם בני שבהם הרגשתי אבודה וחסרת אונים כי נאלצתי לעמוד בצד כשרופאים עשו את עבודתם. עם הסרטן שלי לקחתי חלק פעיל במאבק, הפעם הכל היה בידים שלי). יקרה, אם את צריכה משהו אשמח לעזור. תשאירי לי הודעה בפורום ואחזור אליך בהקדם. שבת שלום, מירי