לאחר הכימותראפיה

עוד מעט חלפו שלושה חודשים מתום הסיוט (AC שישה טיפולים) ועכשיו אומדים נזקים: א. פיטריות טורדניות על אצבעות וציפורני הידיים והרגליים הנוטות לגרום לדלקות בעור ושכל המשחות שניתנו לי לא יכולות להן. מה עושים? ב. על פי הידע/ נסיון שלכם האם המחזור נעלם סופית(אני בת 45) ואם כן האם אני אמורה לצפות לתופעות המאפיינות בלות ומתי. ג. אני מעונינת להפטר מעודפי המשקל שנתווספו, מה משך הזמן הממוצע הלוקח לגוף להתאושש כדי לעמוד באתגר זה מבלי להתישו? בענין פורטוקאט, מתי כדאי להוציא, בשלב זה( ונקווה לנצח), אין צפי לטיפולים נוספים אבל באופן טבעי אני כמובן חוששת מחזרה, יש לכם המלצה? תודה.

הי עופרי, גם אני כארבעה חודשים לאחר טיפול כימי (CAFx6) וגם אצלי הופיעו פטריות בציפורני הרגליים, לראשונה בחיי. עד שראיתי את ההודעה שלך בכלל לא קישרתי את העניין לטיפול הכימי (לא קראתי בשום מקום ואף פעם לא נאמר לי שזו אחת מתופעות הלואי...). טוב לדעת. אני עדיין לא הלכתי לרופא עור, כך שגם לא יכולתי לקבל שום משחה או כדורים שדורשים מרשם. ניסיתי למרוח את שמן עץ התה, שהומלץ לי בבית המרקחת, אך הוא לא עזר. שמעתי שמשחות אינן יעילות כ"כ לפטרת ציפורניים (וגם אם כן, אז באופן זמני והתופעה חוזרת שוב ושוב), לעומת כדורים, שנחשבים יעילים יותר, אך עלולים לפגוע בכבד, ואולי אפילו אינם מומלצים למי שחלתה בסרטן... גם אני אשמח אם אחד הרופאים יענה לשאלה. בעניין הדיאטה - גם אני נלחמת עם כ10-15 ק"ג שנוספו לי במהלך הטיפול הכימוטרפי... נרשמתי ל"שומרי משקל" (גם בהמלצת אנשים אחרים, וגם בהמלצת האונקולוגית שלי), שהיא דיאטה מאוזנת ומתונה, ללא שימוש באבקות ותרופות למינהן. בנתיים זה עובד לא רע. ממליצה לך לנסות (נדמה לי שאפילו יש להם כרגע מבצע של 10% הנחה לנרשמים חדשים).

מנסיוני- המחזור נעלם לי לחלוטין לאחר סיום הטיפול הכימותראפי- אבל אצל כל אחת התגובה שונה. לי הוסבר בזמנו- שזו תופעה שעלולה לקרות.(אצלי הופסק בגיל 40- כך שגם עניין הגיל לא קובע האם יופסק או לא, אלא כל גיל מגיב אחרת). לגבי הורדה במשקל- עשי דיאטה מאוזנת לבד או בעזרת דיאטנית או קבוצת תמיכה (שומרי משקל?), קחי בחשבון שהדרך ארוכה- אין לאן למהר. התוצאה הטובה תושג בסוף!! בהצלחה!! דורית

תודה שרית ודורית . תגובות מבעלות נסיון בהחלט תורמות ואשמח לקבל עוד נוספות כאלו. באשר לפיטריות אגב, רופא העור הכין אותי להתמודדות עקשנית וממושכת ואני מתחילה להבין על מה הוא דיבר. לעניין הדייאטה, מעניין אותי כמה זמן בממוצע (ברור שמדובר קודם כל בתגובה אינדיבדואלית) לוקח לגוף שעבר טראומה להתאושש לפני שהוא אמור להתמודד עם אתגר חדש. האם יש סיכוי שגם רופא/ה יגיבו? בתודה מראש, עופרי.