הקרנות

שאלתי מופנית לד'ר דיאנה מצייבסקי , אני מקבלת כעת הקרנות לאחר קבלת טיפולי כימוטרפיה , ניתוח חלקי , והוצאת בלוטות בבית השחי , אחת היתה נגועה . נאמר לי שאקבל הקרנות גם לשד וגם לבית השחי ולבלוטות הצואר , בפועל שונתה התוכנית ואני לא מקבלת הקרנות לבית השחי. נאמר לי ע'י הרופאה שאיני מקבלת הקרנות לבית השחי מאחר ואני רזה , והקרינה שניתנת לבלוטת הצואר מקרינה גם על בית השחי .העור באיזור הצואר והחזה העליון מגורה וכואב ( בשד עצמו לא ) . אודה לך באם תעזרי לי להבין , א . את מהות השינוי במיקום הקרינה . ב . מאחר והקרינה היא בצד שמאל , מה הם ההגנות מפני פגיעה בלב . ג . האם תכנית הקרינה היא איזושהי אקסיומה שלפיה עובדים כל המכונים ? ד . האם לנשים שכבר לא מקבלות וסת יש לתת בשנתיים הראשונים טומוקסיפן . בתודה מראש , רוז

שלום, רוז. אני בדרך כלל מקרינה את הבלוטות אפילו עם בלוטה נגועה אחת. אם בניתוח הוצאו מספיק בלוטות, בדרך כלל מקרינים רק את השקע העל- בריחי.חלק מהבית השחי מקבל קרינה יחד עם השד.מבחינת ההגנה ללב- עכשיו במכשירים החדשים של תכנון קרינה יש אפשרות לראות היטב את האנטומיה ולבנות את התוכנית כך שהלב לא יקבל קרינה. ישנם פרוטוקולים מקובלים של טיפול קרינתי אשר כולם עובדים לפיהם בכל העולם, אך יש פרטים מסוימים בכל חולה והתייחסות צריכה להיות אינדיבידואלית. כמו כן יש דברים שלא חד- משמעיים וכל רופא אמור לעשות שיקולים שלו בכל חולה. חולות אשר בגידול שלהן היו רצפטורים הורמונליים חיוביים זקוקים לטיפול הורמונלי והטיפול המקובל הוא טמוקסיפן.נשים צעירות נוטלים אותו במשך 5 שנים. לנשים הפוסט-מנופאוזליות (ללא וסת) הטיפול אשר בסל זה טמוקסיפן ל-2.5 שנים ולאחר מכן תרופא אחרת לעוד שנתיים וחצי.לפעמים מעדיפים להתחיל מהתחלה עם התרופה השניה מקבוצת המעכבי ארומטזה, אך זה לא בסל. בברכה ותרגישי טוב. דיאנה