מישהי להזדהות איתה
דיון מתוך פורום סרטן השד
אני בת 35, אמא ל-3 (6, 4 ושנתיים) עברתי למפקטומי והוצאת בלוטות. אני נמצאת לפני תחילת טיפולי כימו. האנשים שמסביבי מאד עוזרים ותומכים, אבל לאף אחד מהם אין מושג מה עובר עליי, ואני גם לא רוצה לשתף יותר מדי כדי לא להפחיד אותם. אני שייכת ל - 5% מהנשים שחולות בגיל כזה צעיר. כל הנשים שאני מכירה שחלו הן מבוגרות ממני בהרבה. אשמח לשוחח/להתכתב עם מישהי בגילי שעברה/עוברת משהו דומה. נטע [email protected]
נטע יקרה שלחתי לך גם מייל. את מוזמנת לחזור אלי. בינתיים רק בריאות לכולנו די
שלום לך נטע כיום אני בת 41 אחרי ניתוח מסטקטומי כפול . בפעם הראשונה בגיל 33 אז עברתי מסטקטומי והוצאת בלוטות כימו והקרנות. יצאתי מזה אז למשך 8 שנים. לפני חודש התגלתה בצד השני בלוטה נגועה וגוש קטן בשד, עברתי כריתה מלאה שוב. אני נשאית של BRCA2 הגן הזה אופייני לתחלואה בגיל צעיר וממליצים לכרות את שתי השדיים כטיפול מונע ואת השחלות לאחר גיל 40. מחזקת את ידייך והחלמה מהירה. ל.א
היי נטע אני בת 33 +2 אחרי כימו' וכריתה כרגע בהקרנות. אני כל כך מבינה מה את עוברת ומה את הולכת לעבור. התקופה היא תקופה מאוד לא קלה, אבל בסוף עוברים את הכל עם כל הקושי כי אין ברירה. את תראי שתקבלי פתאום כוחות כאלה שלא האמנת שיש לך אותם "ותטפחי על עצמך על השכם". תיקחי בחשבון שלא בשליטתך את תהי חסרת סבלנות ועצבנית מהטיפולים הכימו' ומעצם זה "ששללו" לנו את הזוגיות וכל מה שמתבטא בזה. לי תמיד אמרו שהחיים חוזרים להיות כמו שהיו אבל זה לא נכון, החיים שלי השתנו ב 360 מעלות, הרוב לא חוזר להיות מה שהיה. אני לא רוצה לדכא אותך אבל אני רוצה שתהי מוכנה להכול. זה ממש אסון שזה קורה בגיל כל כך מוקדם, דווקא שמתחילים להנות מהחיים ומתחילים לאהוב את עצמנו אנחנו צריכות לחזור אחורה ולאט לאט לאסוף את השברים וליוולד מחדש! חיבוק חם ביי.
אמנם אני חליתי עכשיו שוב בפעם השנייה. בפעם הראשונה בגיל 33 +2 החיים חוזרים למסלולם ולפעמים מקבלים דחיפה וכוחות חדשים להתחיל דברים חדשים בעקבות תעצומות הנפש שמגלים שיש לנו לאחר שעברנו טיפולים מייסרים. אני עשיתי הסבה למקצוע שאני יותר מתעניינת בו ונהניתי מאוד במיוחד מתחושת החיות וכן...מגיע לנו טפיחה גדולה ורכה על השכם. את תראי שיהיה בסדר ולא תאמיני שהיית בסרט הרע הזה.כיום אני מתמודדת שוב ומחכה לתשובה אם אצטרך גם הפעם כימו- נכון שאני מאוד מבואסת מזה אבל יודעת שזה יחלוף וחיי יחזרו שוב למסלול- ובעניין הזוגיות: זה זמן לאהוב את הבעל עוד יותר ולראות שהוא מקבל אותי כמו שאני ותומך. אל תדאגי זה אמנם מוגדר אצלינו כאסון אבל תצאי מחוזקת ממנו. מחזיקה לך אצבעות ותהיי חזקה
נטע היקרה שלום, אני מקווה שהתייחסות של נשות הפורום לדברייך הפחיתו ולו במעט מתחושת הבדידות הטבעית שמלווה נשים רבות המתמודדות עם המחלה. למרות הדמיון הרב בהתמודדות עם המחלה בכל גיל, אני מסכימה איתך שקיים הבדל בהתמודדות בתקופות השונות של החיים. התמודדות בגיל צעיר, בו אנו עסוקים בגידול ילדים קטנים הזקוקים ליחס ותשומת לב אין סופית ובונים את עצמנו מקצועית ואישית מעוררת שאלות ומחשבות שונות משלב מאוחר יותר של החיים. לכן הרצון שלך למצוא אישה צעירה לחלוק עימה את התחושות, שאלות, מחשבות ופחדים מובן בעיני ואני מאמינה שתוכלי להפיק רבות מהתכתבות עם נשים שענו לך. באם תרצי, תוכלי גם למצוא אוזן קשבת בקבוצת תמיכה לנשים צעירות המתקיימת בעמותת "אחת מתשע". לבירור פרטים אודות הקבוצה, אני ממליצה לך לפנות לעדי וינטרוף, רכזת סיוע בעמותה. עדי תשמח לענות על כל שאלה בטל שמספרו 036021717 כולנו כאן איתך, אנה
מנהל פורום סרטן השד
