למירי ב.
דיון מתוך פורום סרטן השד
מירי יקרה שלי אני מקווה שאת לא מתייחסת לא כולן יודעות להעריך את הפורום הנפלא הזה שנאחזנו בו בתקופה קשה בחיינו. את זוכרת יקירתי שהיו גם בנות שתקפו אותנו כשהיינו מדברות על הרגשות שלנו מתוך הלב ולהן כאב הלב על זה, ולעומת זאת היו בנות שממש ביקשו לשמוע מאיתנו כי זה הכניס להן קצת כיף ועניין כשדברנו על עצמנו וביקשו מאיתנו לא להפסיק? תמיד יהיו את אלה שתהיה להן ביקורת ואת אלה שידעו להעריך כל מלה חמה ששאבנו אחת מהשניה ומנשות הפורום ומהנהלת הפורום אני חושבת שאנחנו מהזן שיודע להעריך מלה טובה וחמה בשעת מצוקה שהיינו בה. לצערי הרב לא כולן כאלה, ואני מקווה שבעתיד הן ילמדו להעריך. בכל אופן אני מצטרפת לברכות החמות לנורית טולנאי מי יתן ותצליח בכל אשר תבחר. ומאחלת לכולנו בריאות. אוהבת אני
יקרה שלי, את כבר מכירה אותי ממש טוב. את יודעת שחוש הצדק שלי ממש מפותח. מי שלא היה לפני שנה בפורום לא יודע על מה אנחנו מדברות. יש אנשים שאינם ראויים להערכה, אבל על אישה כמו נורית טולנאי לומר שהגיע הזמן... ממש חרה לי. לדעתי לפני שמעירים או מבקרים מפעל חיים של מישהו צריך לבחון את הטוב מול הרע. נכון, אף אחד לא חף מטעויות, אבל למה העוקץ, הרעל הזה? האישה הזאת (נורית טלנאי) מבלי להכיר אותה אישית עשתה הרבה, הרבה יותר טוב מאשר רע. הלוואי שהיו יותר כמוה! אח"כ היא השמיצה אותי. בוודאי שלא נפגעתי, לא מכירה אותה כך שהיא חסרת ערך עבורי. לא יודעת אם חלתה בסרטן השד או סתם גרופית של הפורום - אך נראה לי שאת השיעור המרכזי מכל הנושא היא עדיין לא למדה... אבל לעולם לא מאוחר. מתגעגעגעגעת! יאללה תגיעי כבר........ ד"ש ונשיקות לכולם. מירי.ב.
מנהל פורום סרטן השד
