המשך "שאלה מורכבת לרופאים"
דיון מתוך פורום סרטן השד
בהמשך לשאלתי הראשונה ולמגיבים : בלוטות הלימפה נימצאו נקיות. הטיפולים הומלצו כמניעה בלבד, השאלה שלי האם צריך להתעלם מתוצאות הטיפול הכימטרפי שגורמות לגוף נזקים שחלקם בלתי הפיכים. זאת השאלה הגדולה - כן או לא ?? אני חייה בארה"ב. אין לי מושג איך מתנהלים הדברים האלו בארץ אבל פה ניפגשתי עם כמה אונקולוגים שהם "מציעים" בלבד ע"פ סטטיסטיקות קרות - לא ממליצים על שום דרך אחת לעומת אחרת... תודה , נאוה
הי נאווה, אני כמובן לא רופאה. קראתי את שאלותייך ואת התשובות שהבנות נתנו לך, אני תומכת!!! ללכת ולעשות מעשה ראדיקאלי כזה, להוריד שני שדיים, לעבור שני שיחזורים ולא לעשות כימו? הכריתה והשיחזורים לא כואבים פחות... וסליחה שאני אומרת את זה את מתעסקת קצת יותר מדי בקוסמטיקה במקום בהצלת חייך. אני מבינה שאסתטיקה מאוד חשובה לך ואת בשאיפה להיראות חיצונית שלמה - אבל מה עם הבפנים???? הטיפול האדג'ובנטי (המשלים) כשמו כן הוא, להשלים את החצי השני של הכריתה שעשית. יש טיפול חיצוני ויש טיפול פנימי, ועל החלק החשוב ביותר את מוותרת די בקלות. תגידי לי את, מה חשובים שני שדיים מדהימים כשהבפנים חולה? dcis זה שלב לא פולשני בסרטן השד. מאחר ואת הוכחת "שאת יודעת" כן לייצר סרטן פולשני, והוציאו מגופך שד עם גידול ממאיר, למה לא לסיים את העבודה ול"נקות" את הגוף כימית כדי להרוג כל סיכוי שאיזה תא ממאיר מסתובב לך בגוף ויתחיל לעשות שמות במקומות אחרים? לגבי הסטטיסטיקות, גם אחוז אחד הוא 100% בשבילך ואת אף פעם לא יכולה לדעת באיזה צד של הסטטיסטיקה את נופלת. מקווה שתדעי לעשות את הבחירה הנכונה בשבילך כדי להאריך חיים ולזכות ולהנות מהשיחזורים שלך לעוד הרבה, הרבה שנים טובות. מירי.ב.
הי נאוה, לי יש תגובה מעט שונה מהאחרות. אני כן עברתי כימו למרות הבלוטות הנקיות כי הגידול היה קצת מעל ס"מ ובגלל גילי הצעיר, מתחת ל-40, ובגלל שאצלי הרצפטורים היו שליליים, והטיפול הכימי היה נחוץ והוריד לי את סיכון החזרה ביותר מאחוז בודד. אבל, לפי מה שאת מתארת, שזה מאוד דומה לנתונים של חברה טובה שלי, שאובחנה בדיוק כמוך עם dcis ולאחר מכן התגלה מוקד פולשני בדיוק באותו הגודל, הרצפטורים היו חיובים, הגיל מאוד דומה. היא עברה כריתה והציעו לה לעבור את האונקוטסט, שמתאים בדיוק לגידולים מסוג שלך, עם בלוטות שליליות, הגידול קטן ורגיש להורמונים. בבדיקה שהיא עברה הסתבר לה שהתועלת בלקבל טיפול כימי סה"כ תקטין את סיכוייה לחלות שוב רק באחוז אחד ולכן היא החליטה לא לקבל את הטיפול. את צודקת מאוד, שיש הרבה סיכון בטיפול כימי לטווח הקרוב והרחוק, ובמקרה שלך זה ממש לא בטוח שצריך. מאחת שסוחבת עד היום את תוצאות הטיפול אני רוצה לומר לך שאל תמהרי עם הכימו, מי שכותבת כאן ייתכן שהנתונים שלה שונים לחלוטין ועבורה הכימו היתה ממש חיונית, אז קבלי החלטה שקולה. ואגב, מה קורה עם תגובת האונקולוגים כאן? יהיה טוב לקבל חוות דעת מקצועית ולא רק של כולנו. בהצלחה עם כל החלטה שלך. רונית
אני מאוד מודה למגיבות.. ההחלטה שלי לא לקבל כימוטרפיה לא היתה מישקולים שהחיצוניות היתה חשובה לי יותר מבריאותי כמו שנאמר פה...ההחלטה היתה משיקולים של ידיעה אוביקטיבית מה תופעות לואי השליליות החד משמעיות לכול הגוף, כשמדובר ב"אולי" מניעה. לצערי עוד לא קיבלתי תשובה מהאונקולוגים של הפורום. מעניין לדעת אם יש עוד נשים שהתחבטו באותה שאלה והחליטו את אותה ההחלטה. אני מניחה שגם מבחינה אונקולוגית אין תשובה חד משמעית..נחכה וניקרא תודה, נאוה