תופעות לוואי של כימותרפיה בטווח הרחוק

שלום רב, אני בת 47, חליתי בסרטן השד בשנת 2003, ובמקביל ילדתי. לפני המחלה (טופלתי וכעת אני ברוך השם בריאה) הייתי עצמאית אך מאז לצערי אינני עובדת וחיה מקצבת הבטחת הכנסה. כאשר ניסיתי לחזור לעבודתי, גיליתי לחרדתי שאני שוכחת דברים ופגישות, ולכן הפסקתי את הנסיונות. כרגע אני במצב תמידי של חרדה מפני הישנות המחלה, ומפני תופעות לוואי חדשות שצצות (לפני מספר חודשים לא הצלחתי להתרומם על רגלי בבוקר - זה עבר לאחר מספר ימים. כמו כן, ידי ורגלי נרדמות כל הזמן). יש לי שתי שאלות: 1. כאשר עברתי את הטיפולים נאמר לי ש"יש אנשים שמרגישים מעין נימול באצבעות" ו"בכל מקרה זה עובר לבסוף", אך עובדה היא שאני כבר יותר משנתיים לאחר הכימותרפיה ולמעשה זה הולך ומחמיר. לפי האונקולוג, זה יישאר כך לתמיד. השאלה, האם זה עלול עוד להחמיר? כיוון שאני הורה יחידה לשניים קטנים חשוב לי מאוד לדעת - מה צפוי לי בעתיד, למה עלי להתכונן - האם יש מידע בנושא זה, או שזהו תחום בלתי ידוע? התרופות שקיבלתי הן - 3 מחזורים של אדריאמיצין, 12 מחזורים של טקסול/טקסוטר ושילוב של 3 תרופות שניתן 4 פעמים (איני זוכרת אך אם זה קריטי אני יכולה למצוא את השם המדויק). אל תפנו אותי בבקשה לאונקולוג כי כבר פניתי. 2. כרגע הביטוח הלאומי מבקש להפסיק את קצבת הבטחת ההכנסה שלנו, ובלשכת העבודה טוענים שעלי לקחת כל עבודה. במצבי זה אינו אפשרי. הטיפול בילדים וההחלמה שלי לוקחים ממני את כל האנרגיות. אני רוצה בסופו של דבר לחזור לעיסוקי המקורי, אך לצערי זה דורש עוד זמן. האם בביטוח הלאומי מתחשבים ברקע כמו שלי?

מדוע לא עונים לי? לפחות תכתבו למה אין תשובה.

אני עדיין מחכה להתייחסות.