שוב בדיכאון

כל פעם שאני חושבת שיצאתי מזה.. זה מכה בי שוב.. אני אחרי הטיפולים והכל, וחזרתי לשגרה.. אבל אחרי כריתה- אני לא אותו אדם. שונאת את הגוף שלי, מתביישת בו. וגם השמנתי נורא .. כך שהפכתי להיות ממש על הפנים... לא הולכת לבריכה, לא יכולה להשוות עצמי לבחורות נאות שהולכות עם חזה זקוף,, ואני מנסה להסתיר כל הזמן שחס וחלילה לא יראו שאני בלי שד.. מרחמת על עצמי וסובלת..

מה אפשר לעשות? בואי נראה: קודם כל - האם שקלת, או את מוכנה לשקול, את אופציית השחזור? זה לא יהיה בדיוק אותו דבר ולא ירגיש בדיוק אותו דבר, אבל זה יתרום רבות לאיכות חייך ובמקום "כלום" יהיה שם שד. אז אולי תנסי ללכת על זה? בנוסף - אני לא יודעת ממה נובעת ההשמנה שלך, האם מהטיפולים או מאכילת יתר כמנגנון פיצוי, אבל נסי ללכת לדיאטנית ולרופאים ולראות מה את יכולה לעשות כדי לפתור את הבעייה. חוץ מזה, אני מציעה לך ללכת לייעוץ פסיכולוגי. אני בטוחה שכל בית חולים יכול לספק לך את השירות הזה, וכל זה עדיף מלהיות בדיכאון כל היום. בטיפול תלמדי להשלים עם מה שלא ניתן לשנות, לקבל את עצמך ואולי לקבל מוטיבציה לשנות ולשפר את מה שאפשר. כמובן, חוץ מהכל, לא נשכח שסיימת את הטיפולים וקיבלת את חייך במתנה! זו אמנם רק חצי נחמה ואסור לבטל את התחושות הקשות שלך אלא לנסות לטפל בהן, אבל - את אחרי זה! את בריאה (אני מקווה), וזה כבר דבר חשוב. בהצלחה! ורק עוד הערה קטנה: לכי תדעי כמה מהבחורות הנאות עם החזה הזקוף לא חלו בעצמן ואת פשוט לא רואה את זה?

שלום לך, אני מתארת לעצמי שנשים רבות בפורום זה יכולות להתחבר לדברים שכתבת ולחוש אמפתיה לכאבך ולסבלך. במהלך התמודדות עם המחלה, גופך עבר שינויים רבים אשר פגעו בדימויי העצמי שלך וגרמו לתחושה של חוסר ביטחון. הקושי לקבל את הצורה החדשה של הגוף והפחד מפני חשיפה אופיינית מאוד לנשים שהתמודדו עם המחלה. ללמוד לקבל את המבנה החדש של הגוף איננו תהליך פשוט ואיננו מתרחש בין יום. אולם באם תבחרי לעבור תהליך זה עומדות לרשותך מגוון אפשרויות. רבות מפיקות תועלת משיתוף נשים אחרות שעברו חוויה דומה וחשיבה משותפת על דרכי התמודדות. בעמותת "אחת מתשע" מתקיימות קבוצות תמיכה בהן לוקחות חלק נשים שהתמודדו עם המחלה וחולקות חוויות משותפות ומסייעות זו לזו.באם תרצי תוכלי ליצור קשר עם עדי ולהירשם לקבוצות התמיכה. תוכלי ליצור קשר עם עדי בטל שמספרו: 036021717 כמו כן, אני מזמינה אותך ליצור קשר עם קו החם של העמותה המאויש על ידי מתנדבות שהתמודדו עם המחלה ועברו הכשרה לסייע לפונות. מספרו של הקו החם הוא: 1800363400. בהקשר של הנשים הנאות שציינת, חשוב לי לציין שרזון ויופי לא תמיד מקנות תחושה של ביטחון וגם לא אושר. תחושה של חוסר ביטחון ופגיעה בדימויי גוף לא פוסחת גם על היפות. לעומת זאת בפורום זה תוכלי למצוא נשים שגופן השתנה אף הן למדו לקבלו ולאהוב אותו וביטחונן העצמי שב. בכותרת כתבת שאת "שוב בדיכאון", האת חווית בעבר דיכאון? איך יצאת ממנו? מה עזר לך? אנו כאן איתך ונשמח ללוות אותך בתהליך זה, אנה