עם גרורות

שלום לכן , למי שרוצה לשמוע וזה לא עושה לה רע. קודם כל אני רוצה להגיב לכותבת לפני שאיכסה לה . נכון שהסיפור של ענת שחם הוא קשה , אני גם מכירה את אחותה ויודעת גם יותר מקרוב - אבל אם תראי בסטטיסטיקה , סיכויים להחלים מסרטן שד ראשוני הם גבוהים מאד . אז אני רוצה לספר לך שאני אחרי המחלה הראשונה , לא נתתי לעצמי להכנס למצבי רוח כאלו , חיייתי יד ביד עם הפחדים והחרדות שהמחלה עלולה לחזור , דבר שאינו תלוי בי וגם לא ידוע מתי , בתחילה זה היה לי מאוד קשה , כל דבר הזכיר לי , כל ארוע , כל בר מצוה כל משהו שמזכיר עתיד . אבל אח"כ למדתי לחיות עם זה כפי שאמרתי יד ביד . ולצערי לא היה לי הרבה זמן כי לאחר כמעט שנתיים זה חזר, זה חזר לפני כחודשיים . וכשזה חוזר זו כידוע אפיזודה אחרת , וכאן כל מי שאינה רוצה לשמוע יכולה לפרוש כשזה חזר , הייתי לאחר מסע בטורקיה - בהיי של החיים , לאחר חוייות מדהימות , בדרך לעבור לעבודה חדשה. ואז זה מגיע , אתן יודעות , בתחילה לא ברור מה זה , אבל כל אחת שעברה מחלה אחת בודאי יודעת שזה לא יכול להיות משהו אחר . ואכן זה משהו אחר , לא מדברים איתך על טיפול של חצי שנה , שנה וגמרנו , מדברים איתך על מחלה כרונית , גם מעיזים לעיתים להגיד ללא ריפוי , אלא רק " הארכת החיים בכמה שנים " אני ניסיתי לחפש את הטיפול הכי טוב , איכשהו הגעתי לניסוי קלינישהוצע לי ( מי שרוצה פרטים - אז בפרטי) שהתברר אח"כ שאינו מתאים לי , כי בזמן מאוד קצר הגרורות שלי בעצמות הגיעו למח להעצם והתחילו להשפיע לרעה על פעילותו , כרגע הוא אינו מתפקד ולא יוצר את כל מרכיבי הדם הנדרשים. התחלתי בטיפול שתופעות הלואי שלו הינם בדיוק מה שאני לא צריכה בדם שלי, בעיקר יש לי פגיעה בטרומבוציטים, שהם אחראים על קרישת הדם ולכן אני נמצאת כרגע בסכנה שאם משהו יקרה והם לא יפעלו , המצב יהיה חמור מאוד . אני מקוה לעבור את המשבר הזה ולחזור למצבה"רגיל" - שגרה של טיפולים בדרך לריפוי , אני מאמינה שכל אחד הוא 100% סטטיסטיקה בשביל עצמו ובשביל משפחתו . בעזרת ה' אני אעבור את המשבר . מיכל - קוראים לי מיכל - אבל רציתי להפריד כי יש הרבה מיכל

מיכל שלום. ממש במקרה, הייתי צריכה לשלוף משהו מהיומן של נתי (ענת) הקלדתי "ענת שחם" וראיתי את שכתבת כי השם שלה היה בתגובה שלך. מכיון שאין מקריות בעולם החלטתי להגיב. מיכל, אני מאד מאד מצטערת על החזרה של המחלה ומתפללת לשלומך . בפעם האחרונה שנפגשנו התרשמתי מאד מדרך ההתמודדות שלך ולמדתי ממנה הרבה . אני מקווה שעם הנחישות והאופטימיות שלך יחד עם המשפחה המיוחדת שלך תתגברו על המשבר הזה. בתפילה לשלומך . רונית