שאלה לאנה

אנה היקרה שלום. ברצוני להעלות פה בעיה מאוד קשה. נמאס לי ! פשוט נמאס לי. קשה לי אפילו להעלות את הבעיה שלי בכתב. אני נחשבת בריאה. כבר 5 שנים לאחר הגילוי. אבל אני לא מאמינה , אני מחפשת בכח , מסרבת לעבור הלאה ולהאמין שהבראתי . שהגוף הזה שכבר בגד בי פעם אחת לא יעשה את זה שוב. וככה כל פעם מחדש , כל כאב קטן, כל פצע מכניס אותי לחרדה ואני מתחילה לחטט: לחפש מידע רפואי באינטרנט כדי ל"הוכיח" לעצמי שזה איזה שהוא סרטן חדש. למה אני עושה את זה לעצמי ? למה אני מסרבת להאמין שהחלמתי ? אנה באמת שנמאס לי מזה , אנא רשמי לי תשובה כאן ואל תפני אותי לשום מקור אחר. תודה לך

יוד היקרה שלום, ראשית תודה רבה לך שהעלאת נושא חשוב זה, שגרר תשובות הזדהות של נשים נוספות, אשר תחושות אלו מלוות גם את חייהן. אני שומעת מדברייך תסכול רב, כעס, אך בעיקר עולה כאן פחד גדול מאוד. אני מבינה כי המחלה תופסת חלק גדול מאוד מחייך, זאת על אף שהיית רוצה לראות בעצמך אישה בריאה. אני מסכימה איתך כי החיים עם תחושה זו של פחד וחרדה הינם מתסכלים ולא פשוטים כלל. יתכן וגם אנשים בסביבתך מצפים ממך לחזור לשגרה ולהתנהג כאילו לא קרה דבר. אומנם אין זה קל לחזור לשגרה לאחר ההתמודדות שעברת ואני משוכנעת כי התמודדות זו מותירה חותם כמעט בכל אישה. מכיוון שתחושה זו, של גוף שבגד וכעת קשה לתת בו אמון, משותפת לנשים כה רבות. כל אישה מאמצת לעצמה דרך התמודדות שונה. אני מבינה כי את מבקשת לקבל תשובה ואפילו פתרון לבעיה אותה את מעלה. אומנם נפשנו היא לא משהו שמגיב בקלות לעצות פרקטיות או לפתרונות המוצעים לה. הדברים שאת מעלה הינם חשובים ונוגעים לנשים רבות ולכן אין לזלזל בהן ו"לפתור" את הקשיים שלך עם סוג של עצה או הצעה. אני אשמח מאוד להמשיך איתך את הדיון החשוב שהעלאת במסגרת זו, ולשמוע ממך מהו סוג הפתרון שאת מצפה לו? איזה כלי את היית מעוניינת לקבל? האם תחושה זו של גוף בוגד מוכרת לך? האם חווית בעבר אובדן אמון וכיצד התמודדת עימו? אני כאן איתך ואשמח לחלוק איתך את מחשבותייך. אנה

אני הרבה יותר "טריה" אני שנה אחרי הכל, ובחודש האחרון אני ברגרסיה כזו, שלא ידעתי כמוה בזמן הגילוי והטיפולים. אני פשוט חולה ואכולה מבפנים בגלל הפחדים. כל יום אני מוצאת משהו חדש לטחון..... ה צ י ל ו !!!