גילוי של סרטן השד

לפני שבוע עברתי ניתוח של הוצאת גוש שאובחן כשפיר מהשד השמאלי, הגוש היה גדול ולכן גם הוקטנו השדיים בהתאם. לאחר הוצאת הגוש שלחנו אותו לביופסיה והוא התברר להפתעתנו כסרטני. מאותו רגע אני מרגישה כמו בחלום בלהה ומחכה כל רגע להתעורר ולגלות שזה לא קורה לי. הכי נורא זה שבעלי וילדי וההורים שלנו כולם נכנסו להילוך גבוהה של עזרה וסיוע ואני מרגישה לא מוכנה עדיין לכל העצות האלה. אני בדרכי השבוע להתיעצות להמשך טיפול, איך אני יכולה להיות בטוחה שהפרופסור אליו אני מופנית אכן מקצועי? מה אני צריכה לשאול? ואיך אני אמורה להגיב לסביבה? אני באופיי מאוד פתוחה ואין לי פחד לספר אבל איך אני מסבירה לאנשים שהבחירה היא שלי מבלי לפגוע בהם? אני מקווה שאני לא נשמעת מדי מבולבלת.....

היי אני כל כך יודעת על מה את מדברת גם אצלי לפני 3 שבועות ניתוח ומיד החיים שונים משהיו יום לפני . אשמח לקבל את האי מייל שלך ולעזור בכל שתרצי .

לדליה, ראשית אני מאחלת לך שתעברי בקלות באופטמיות ובהחלמה מלאה!! ההתחלה מאוד מבלבלת... אבל הבחירה היא אך ורק בידך! לפני הכל לבחור לא לשאול למה אני ומה פתאום פשוט להבין שזה מה שיש כרגע ועם זה מתמודדים בהשקפה חיובית וכזו שזה זמני בלבד (אני למשל עברתי ניתוח, כימו, הקרנות במשך 8 חודשים והיום בדיוק 8 חודשים אחרי ותאמיני לי עוברים שורדים וממשיכים והחיים נפלאים הכל נראה היום אחרת...). את חייבת ללכת אחרי צו ליבך, האינטוציה שלך היא הכי נכונה. אין לך ברירה את חייבת לסמוך על הרופאים אבל אצל כאלה שתאמיני בהם מהתחלה ותשאלי ותחקרי כל דבר (זה עוזר לדעת). הסובבים אותך יכולים לתת עיצות ולהרעיף אהבה, זו הזדמנות לדעת גם לקבל אותה אבל את ההחלטות תעשי אך ורק לפי תחושותייך (שהם הכי נכונות). אני אישית דיברתי על זה בחופשיות, הרי זה לא משהו מביש ולהיפך לפעמים אפילו אני דברתי על זה בכדי לשבור את המבוכה ולשחרר את האנשים שקשה להם. אשמח מאוד להעריך עוד בדברים ולשתף אותך בחוויותיי (אני יודעת שזה עוזר מישהי שעברה בדיוק את אותו הדבר) הדוא"ל שלי: [email protected]

דליה, מה הייתה ההכנה לפני הניתוח? הבהירו לך בפירוש שזהו גוש שומני? מה היה גודלו? את מהצפון? קשה לי להתייחס לדבריך בלי לקחת בחשבון עוד פרטים. שתפי אותנו....

דליה היקרה שלום, כפי שאת רואה נשים רבות נמצאות כאן איתך ונכונות לעזור לך בכל הזדמנות. תקופת האבחון היא אכן מבלבלת ומבהילה מאוד. בתקופה זו בני משפחה וקרובים רבים מתחילים לפעול, לייעץ ולחפש אחר פתרונות מעשיים. אולם לעתים כל מה שהאישה צריכה היא דווקא נוכחות שקטה ומרגיעה. לעתים חוסר רצון לקבל את העזרה של הסביבה יכולה להתפרש על ידי האישה כפגיעה באנשים קרובים ולכן רגשי אשם מתעוררים. אני מסכימה איתך כי ההחלטה צריכה להיות שלך ועלייך להרגיש נוח עם ההחלטה שתקבלי. בפגישה הראשונה עם הרופא ישנם שאלות רבות עליהן יש צורך לקבל מענה. אולם בגלל הלחץ קל מאוד לשכוח את השאלות הרבות. לכן באתר של עמותת "אחת מתשע" תוכלי למצוא דף של שאלות המופנות לרופא. חשוב מאוד לקבל מענה על שאלות אלו על מנת שיהיה בידייך מידע מרבי שיאפשר לך לקבל את ההחלטה המתאימה לך ביותר. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=sheelot.doc נשמח אם תוכלי לשתף אותנו בעוד אינפורמציה, כולנו כאן איתך, אנה