[email protected]

שלום, בימים אלו אני נמצאת במצב ותחושה מעורערת , אולי אמצא התשובה בעזרתכם - לפני כ 4 שנים גילתי בשד גוש שהתברר כסרטן השד, בשל הגיל 34 קיבלתי את כל הטיפול - כימו + הקרנות. נערכה לי בדיקה גנטית שתוצאתה היא שאני נשאית. כיום מבחינתי עברתי את הכל , וזהו היה. ראיתי את עצמי כ - "גיבורה" והפקתי מהמקרה המון. ואם אני חושבת או נזכרת זה רק בהקשר של הגיבורה ובכל הזדמנות שאני נפגשת עם אנשים שעוברים דברים או מצבים לא נעימים , אני מרגישה שיש לי זכות לתת עצות ויודעת איך לתמוך. כיום אני כבר מתקרבת לגיל 40 - והרופאים אשר אני נמצאת איתם במעקב שואלים אותי האם החלטתי לעבור את הניתוחים כמניעה - שדים ושחלות. שאלה זו תמיד משאירה אותי חסרת אונים ומעלה מחדש פחדים שלא קיימים אצלי ביום יום כמו כן ישנה התחושה שאם לא אעבור כריתה , עלי לעשות שינוי באורח חיים בתזונה, החלטתי לנסות לקחת תוספות מזון, הבעיה שכול פעם שאני לוקחת הכדור או חושבת על אוכל - מה לא לאכול , זה מחזיר אותי לפחד האם הסרטן יחזור וזו תחושה שלא נמצאת אצלי באופן רגיל. יש לציין כי אני לא מעשנת, לא שמנה, לא שותה אלכוהול , לא אוכלת בד"כ "שטויות". מה דעתכם? האם עלי להמשיך כרגיל שבו אני לומדת להגיע למצב נפשי מאוזן, אני עושה מדיטציות, רייקי ועוד , או שבשל מצבי אכן ישנו גרדום מעלי ואולי אני מתנהגת כבת יענה הטומנת את הראש ?

למירי אין ספק שעלייך לקחת החלטות קשות. בגיל 40 מומלץ לכרות את השחלות, באם סיימת את הילודה שאת מתכננת. כי בגיל זה מתחיל לעלות הסיכון לסרטן השחלות. לגבי כריתה מונעת של השדיים השאלה הרבה יותר דרמטית. אין ספק שניתוח יקטין את הסיכון שלך בצורה משמעותית. אך רק את יכולה לקבל את ההחלטה. בהצלחה פרופסור אילן כהן

תודה על תשובתך. אתחיל בגיבוש ההחלטות. שבת נעימה.