אמא שלי!

קשה לי לדבר על זה אני מוצאת את עצמי בתקופה כבר של שנה מתוסכלת וממורמרת, לא מתקשרת, רגזנית מלאת שנאה.... כי קשה לי לדבר על זה.... לאמא של ייש סרטן בשד זה משפיע עליי רוב הסיכויים שהיא לא תעבור את זה ככה אומרים הרופאים, אני חושבת מה אני יעשה בלעדיה אני אוהבת אותה למרות כל הריבים שיש לנו. בשנה האחרונה התרחקנו, ואני מפחדת שהיא לא יודעת שאני אוהנבת אותה.... אני פשוט לא יודעת איך להתמודד.... אני מרגישה שאני לא תומכת מספיק, אני יודעת את זה.... השאלה שלי היא מה לעשות? איך מתמודדים??

ליט, קחי את עצמך בידים, ותחליטי החלטה עיקשת שמהיום , מהשעה הקרובה, מהדקה הקרובה את מדברת, ועושה דברים שעושים טוב לך ולאמא שלך! תתחילי ממשהו קטן, ותראי את התגובות ולאן זה מתפתח. לאט לאט תהיה לך הרגשה נהדרת. אני בטוחה שיבואו ימים טובים. תני לזה צ'נס.

ליט היקרה שלום, את מביאה דברים קשים, כואבים ונוגעים באותנטיות והכנות שלהם. אבחנת המחלה של אדם קרוב עלולה לעורר בנו דילמה רגשית לא פשוטה כלל. מחד, אנו יודעים כי עלינו לתמוך באדם היקר ולהיות לצידו, מאידך, זה קשה מאוד ובאופן טבעי מאוד, מתעורר המון כעס, תסכול ורצון גם להגן על עצמנו. מסיבה זו נוצרת לעיתים מערבולת רגשית רבת עוצמה אשר גורמת לריחוק בין אנשים קרובים מאוד. אולם ריחוק זה, לא מבטא כי אנשים אלו הפסיקו לאהוב או לדאוג זה לזה, אלא ריחוק זה מבטא התמודדות טבעית עם מצב מורכב מאוד. אני שומעת מדברייך את הרצון העז להתקרב שוב לאמך ולהיות לצדה בזמנים קשים אלו וניכר כי את כועסת על עצמך על כך שאת לא מצליחה ליצור את הקרבה האופטימאלית. כמו כן נשמע כי את מרגישה שאת לא מצליחה להעביר לאמך את הדאגה ואהבה אותה את חשה כלפיה. אינני מכירה את מערכת היחסים ביניכן ואני לא יודעת על סמך מה את מכמתת או מודדת אהבה, אולם, אני מסכימה איתך כי מדובר בתחושה מאוד סובייקטיבית. על מנת לשנות מאזן זה, נסי לחשוב מה יגרום לאמך להאמין כי את אוהבת ודואגת לה? מהם הדברים שנהגתן לעשות ובשל המחלה לא יוצא לכן? לעיתים אנו נוטים להמעיט בערכן של מחוות יומיומיות ופשוטות למדי וחושבים שאהבה ודאגה נמדדות בדברים רבי עוצמה. אולם לרוב אנשים נוטים להעריך את הנוכחות של האדם קרוב ואת המחוות הפשוטות למדי אשר מצליחות להעביר את הרגשתך. נסי לחשוב מהם אותם הדברים הקטנים שבעבר נהגת לעשות למען אימך והיום קשה לך יותר לעשות אותם? מה עוצר בעדייך? אנו כאן איתך ונשמח לחשוב ביחד על דרכים לסייע לך ולאמך אנה

אמא שלי ז"ל נפטרה לפני פחות מחודשיים מסרטן שד. אני כל הזמן מרגישה שלא עשיתי למענה מספיק, שלא תמכתי בה מספיק ,שלא אמרתי לה מספיק כמה אני אוהבת אותה. כל הזמן יש לי רגשות אשמה. וזה ממש ממש לא קל. אם את יכולה לחסוך את זה ממך עוד לא מאוחר לתמוך בה , להיות איתה כמה שיותר, לתת לה להרגיש אהובה. אף אחת מאיתנו לא יודעת מה מחכה לה.