החלטתי לשתף אתכם בהחלטתי

שלום לכולם, אני בת 30 ולאם שנפטרה מסרטן שד. קראתי בעיון את החומר שנכתב על גנטיקה וסרטן שד ואני יודעת שאם אני נושאת את אחד הגנים הסיכוי שלי לחלות במחלה גבוה ב40%- משאר האוכלוסיה (רופא הנשים שלי ייעץ לי לא לעשות את הבדיקה הגנטית מתוך טענה שיש סיכוי של 50% שלא יהיה לי). למרות זאת, החלטתי להשאיר את המצב על כנו מהסיבות הבאות: א. עדיין לא הנקתי. ב. נכון שאפשר לשחזר מיידית שדיים, אבל זה לא כמו האמיתי. ג. אותו גן גם אחראי לסרטן השחלות. אז אכרות אותן ואחטוף מנאופזה (תופעות של גיל המעבר) בגיל מאוד צעיר ולאחריהן מחלות לב וכל מה שמתלווה לזה. על כל פנים, אני שומרת על תזונה נכונה, מבקרת אצל רופא נשים וכירורג שד. לפני שאתם מנסים לשפוט אותי, נסו לעמוד במקומי רגע. עדי

לעדי, חיזקי ואימצי. גם החירוג שלי המליץ לי בחום לנתח ומייד. הייתי די המומה מהנחישות שלו שלוותה בכל מני התבטאויות על חוסר נחיצותו של האיבר- "בסך הכל גוש שומן" בברורים שעשיתי מצאתי שהרעיון לכרות את השד כטיפול מונע כבר לא כל-כך אין. אני לא רופאה ולא סמכות רפואית אחרת אך כפי שכתבת , רצית לשתף ומצאתי לנכון לחזק את ידך ולהמליץ לך- להמשיך לשמוע רופאים ולקרוא כתבות אבל חשוב ביותר להקשיב לעצמך !