שלום לכם.

אני כאן,כי אני קצת מודאגת,וחסרת מילים .....וידע. לאימי גילו גידול נורא מוזר באיזור שבין הנרתיק לרקטום. עכשיו היא עוברת סדרת בדיקות מקיפות לראות שאין שום דבר גם בתוך הגוף. הרופאים נורא מדאיגים אותה ואומרים לה שהניתוח הזה הוא מאוד נדיר ושהם לא נתקלו בגידול כזה כמה שנים טובות. עכשיו,כולנו במתח נוראי,והיא....נורא ,ממש כואב לי הלב שהיא סוחבת איתה את כל המתח הזה. איך לעזאזל מעודדים אותה? איך מעודדים חולה כזה ובמיוחד שזו אמא יקרה ואהובה. תוכלו לעזור לי????? תודה ובריאות לכולם ולב חזק עדי.

עדי חמודה, בינתיים אתם עדיין לא יודעים במה מדובר , אז לא להכנס למרה שחורה. זה לגיטימי שתרגישו כולכם רע, אבל זה יטופל, ונקווה שאפשר יהיה להתגבר. תנו לזמן לעשות את שלו, ותנסו להעסיק את אמא ואת עצמכם בדברים נעימים שאתם אוהבים לעשות. בת כמה אמא? איך נתגלה הממצא?

היי שיר,נעים לי מאוד,ותודה על תגובתך המעודדת. לשאלתך,אמא בת 65 וכבר שנתיים שמגרד לה "שם" וכל פעם היא הייתה מורחת משחה אחרת לטיפול בעניין. עד שלאחרונה ביקשה הרופאת עור שלה לעשות לזה ביופסיה,וכך זה התגלה לה. עכשיו היא עושה כל מיני בדיקות ממש לא נעימות ,והיא מאוד לא רגועה ועצבנית ותוקפנית אפילו,מה שבכלל לא מתאים ואופייני לה,ואנחנו מאוד מבינים ורגישים אליה. מחר היא צריכה לעבור בדיקה שנקראת קולונסקופיה,וזה אחרי שהיא שותה מן תרופה כזו שגורמת לשלשולים רבים. מה אוסיף.....רק שנקווה לטוב. עדי.

עדי היקרה שלום, כפי שכתבה לך שיר, בשלב מוקדם זה טבעי שתרגישו פחד וחוסר אונים. כרגע אין לכם מידע רב ואני מתארת לעצמי שיש שאלות רבות ללא מענה. חשוב לציין כי השלב הטרום ניתוחי עלול להיות אחד השלבים הקשים ביותר לאורך ההתמודדות של האישה ובני משפחתה. בשלב זה בני משפחה רבים מרגישים צורך לעודד את האישה ולהרגיע אותה. יחד עם זאת, דווקא הליווי הלא מילולי והתמיכה הרגשית היא בעלת התועלת הרבה ביותר. נשים רבות ציינו כי בתקופה זו המשפחה היא גורם תמיכה חשוב מאוד ועצם הנוכחות של הקרובים לה מרגיע אותה. בנוסף לכך, איסוף אינפורמציה אודות הניתוח יכולה להפחית את תחושת חוסר השליטה שלכם. בקישור הבא תוכלי למצוא פורום אליו תוכלו להפנות שאלות רפואיות ולהעשיר את הידע שלכם: http://www.starmed.co.il/Forum/121 אנו כאן בשבילך, אנה