לאני - אישי

אני יקרה, אני שחקתי אותה "גיבורה " משך8 החודשים של הטיפולים, אבל עכשיו אני מרגישה את הלחץ. ירידת המתח של הטיפולים מפנה מקום למחשבות ופחדים. לא נורא , אני יוצאת לחופשה , אני מורה, ואני אנסה להעסיק את עצמי בדברים טובים. וכנראה הזמ יעשה את שלו..... בת כמה את? האם עברת כימו? (איזה סוג?) ומה עם המחזור , גם לך הפסיק?

בוקר טוב שיר כן כבר שמעתי על ה"גיבורות" מחברה שלי שהיתה כזאת שעובדת סוציאלית אמרה לה בארץ שזה מה שקורה לנשים גיבורות ירידת מתח אח"כ והציעה לה שתהיה בליווי פסיכולוגי. אני הייתי בדיוק ההיפך מגיבורה רק הבשורה על המחלה עשתה לי את זה, אח"כ בטיפולים גם הייתי מאוד פחדנית. עברתי שישה טיפולים caf ולא היה קל. אין לי מחזור עד עכשיו ואני כמעט בת 39 יש לי שני ילדים בת בת -11 ובן כמעט בן 4. מה איתך? נשואה?ילדים? מה שנשאר שיר, זה באמת להתרומם קדימה איך חברה שלי מירי ב. מהפורום אומרת: מה זה יעזור לנו להיות בדכאון להיפך ידוע שזה לא בריא ושהאופטימיות חשובה, זה רי מוכח. בכל מקרה אשמח לשמוע ממך אני צריכה לצאת עכשיו לשים את הילד בגן ולסידורים אז נשתמע. ביי אני

היי אני, אני מורה, היוםזה היום החופשי שלי, לכן הייתי כל - כך מוקדם בפורום. אני בת 43 , חליתי בספטמבר בשנה שעברה, נשואה באושר,אמא לשני ילדים : בן 23 ובת 17.5. אני גרה בקרית - ביאליק ליד חיפה. אני אחרי הכל, ואני מקווה שאני בדרך הנכונה. אני מודאגת כי אני יודעת שהרצפטורים שלי שליליים, והher 2 שלילי שזה טוב, אך אין שום דבר שיכול לעזור במידה ו.... מקווה שנהיה רק בריאות כ ו ל נ ו כמה זמן את אחרי? איך גילית? האם יש לך הסטוריה משפחתית? עשית את הבדיקה הגנטית?