חזרה לחיים רגילים

שלום לבנות"הותיקות" שאלה: עברתי למפקטומיה לפני חודש חזרתי לעבודה אחרי שבוע וכרגע אני בהמתנה להקרנות של 6שבועות יש לי מליון תוכניות לתקופה הקרובה ו לשאלה האם לנסיונכם אפשר להמשיך כרגיל זא ספורט חופש עבודה וכו או שצריך\כדאי להוריד קצת הילוך יום עבודה מתחיל 8 ומסתים בין 4-6 מה דעתבן?

לקחת חופש גדול!!!

למה?

אנה מה דעתך?

גולי חמודה!111 תחזרי לחיים הרגילים, אפשר לעשות הכל לא להילחץ הקרנות זה ממש שום דבר, אז את הלחץ תשאירי בחוץ ,זינה הלוחמת"

גולי היקרה שלום, כפי שראית לכל אישה יש את הנוסחה שלה. חלק מעדיפות לקחת חופש קצר, אחרות מעדיפות לפרוש ולהתמקד בהחלמה. לעומת זאת יש נשים שדווקא מעלות הילוך ויש כמובן נשים שממשיכות כרגיל. מדברייך אני שומעת שכרגע אינך מרגישה את הצורך להאט ויש לך תוכניות שאת מתכננות ורוצה להוציא לפועל. אם כך הדבר, חשוב שתעשי זאת תוך הקשבה מתמדת לגופך ולצרכיו ( ולגבי ספורט חשוב להיוועץ עם הרופא המטפל).וכאשר תרגישי שאת מתעייפת אז תוכלי להאט ולצמצם את שעות העבודה ואז בהדרגה לחזור לשגרה. לפני זמן לא רב פנתה אישה לפורום זה עם שאלה זהה. היא הייתה חייבת לקבל החלטה מיידית מכיוון שעובדת כמורה והייתה צריכה להחליט לגבי מערכת שעות. השאלה האם גם את צריכה לקבל ההחלטה מיידית או שיש לך אפשרות להמתין ולהחליט ברגע האמת. בכל מקרה אנו איתך ונשמח ללוות אותך בכל צעד. שבת שלום, אנה

בסופו של דבר זה מאוד אישי כלומר תלוי בבן אדם. שמעתי על כאלה שעזבו בכלל את העבודה עם ה'ארוע' ולעומת זאת אחרות רוצות להמשיך לגמרי כרגיל. אני למשל חזרתי לרוב הדברים ה'שיגרתיים' אבל במבט אחר, אם שינוי מסוים של סדר עדיפויות בחיים. הרקע שלי הוא workoholi מאוד, כלומר ביליתי המון בעבודה, ואת זה שיניתי. חלק בגלל שאני בטיפולים כימוטרפיים עכשיו אבל חלק בהחלט בגלל רצון לשנות כמה דברים בחיים. אז תנסי לחשוב מה הכי מתאים לך. בהצלחה !

אני כתבתי שלדעתי בזמן הטיפולים צריך לקחת חופשה. כמובן שהעניין תלוי אפשרות מול מקום עבודה, אבל אם אפשר צריך לעשות הכל כדי שבזמן הזה הגוף והנפש יהיו פנויים להחלמה ולמנוחה. אני כרגע בעיצומן של ההקרנות. אני מרגישה עייפה מהרגיל וגם עצבנית יותר מהרגיל שלא לדבר על העובדה שהמקום המוקרן מתחיל להאדים ולצרוב ביותר ( אני מורחת כרגע ביאפין וכנראה שזה כבר לא מספיק ) ולעיתים זה מפריע מאוד. קשה לתכנן את שעות הבוקר כי שעת הקרינה היא בגדר המלצה בלבד, אבל אני יושבת לי רגועה במכון ולא במתח מתי אגיע למקום העבודה שלי. ( במכוון ביקשתי להגיע בבוקר, מכיוון שיש לי ילדים קטנים ובשעות אחה"צ אני רוצה להיות איתם ולא לבלות במכון הקרינה! ). שוב כל אחת תחליט מה טוב לה, אבל אני ממליצה על המשך חופשת מחלה. מי אמר שחייבים לחזור לשיגרה שהייתה? מה קרה אם ניקח פסק זמן מהמירוץ? ( למערכת מאוד נוח שנחזור לתפקוד מלא, וכולם יגידו "איזה גיבורה", אבל אני גיבורה לעצמי ולבני ביתי ) וחוץ מזה יש שגרה חדשה! שבת שלום ובריאות - אורית

מסכימה אתך בכל מילה. אני נהגתי בדיוק כמוך!!

הדברים של אורית רק מחזקים את הטענה הבסיסית שלי: כל אחת מה שמתאים לה. הדרך שמצאת היא מצוינת עבורך, אבל לי למשל לא היתה מתאימה בכלל מכמה סיבות: א. אני רווקה , גרה לבד (פרט לחיות שלי, כלבים וחתולים...) ומפרנסת את עצמי ב. אני 'מכורה' לעבודה שלי ואוהבת אותה ג. כנראה גם אופי משחק כאן. בכל אופן, מרגע ראשון לא עלה בדעתי בכלל להפסיק לעבוד. אני מסכימה מאוד עם החלק שצריך לאפשר לגוף להירגע ולנוח, ולכן שינוי עדיפויות בחיים. אבל אני יודעת ששינוי דרסטי לא היה עוזר לי, להפך אני מרגישה שאז הייתי צריכה 'להתמודד' עם עוד דבר . בהצלחה לכולנו !