חוסר תקווה
דיון מתוך פורום סרטן השד
לפני חודש סופ-סוף עשיתי בדיקת ממוגרפיה וגילו לי סרטן שד לפני שבועיים עברתי ניתוח קשה. עדיין אין תוצאה של היסטולוגיה. המצב הנפשי שלי הוא פשוט נורא. אני כל הזמן בוכה חסרת תקווה מלאת פחדים וחרדות. אני משתדלת לחשוב חיובית אך אף מחשבה חיובית לא באה לראש שלי. לא בטוחה שאוכל להתמודד עם זה...
טלה היקרה שלום, ראשית תודה לך שפנית אלינו ושיתפת אותנו במה שעובר עלייך. נראה כי מרגע הממוגרפיה ועד לניתוח עבר מעט מאוד זמן ולמעשה גם עכשיו עבר רק חודש אחד מאז שאבחנו את המחלה. התגובות אותן את מתארת הן תגובות שכיחות וטבעיות לאבחון המחלה ובפורום זה כתבו נשים רבות שהגיבו באופן דומה. אסור לשכוח כי מדובר בתהליך של התמודדות עם טראומה ולמרות שפחדים, חרדות, קשיי שינה ועוד הן תגובות קשות אשר גורמות סבל רב, מדובר בתגובות טבעיות. מכיוון שמדובר בסבל קשה מאוד, אני ממליצה לך בחום לפנות לאיש מקצוע שיוכל לסייע לך בכלים להתמודדות. הינך זכאית לקבל סיוע פסיכולוגי ופסיכיאטרי בבית החולים בו את מטופלת. באם תרצי תוכלי למצוא אוזן קשבת בקו החם של עמותת "אחת מתשע" המאויש על ידי נשים אשר עברו חוויה דומה לשלך. מתנדבות קו החם ישמחו לשוחח איתך ולנסות לעזור לך כמיטב יכולתן. מספרו: 1800-363-400. כמובן שאנו כאן בשבילך בכל עת, אנה
טלה יקרה אני מאוד מבינה אותך ההיתי באותו הסרט וההתמודדות הנפשית היתה הכי קשה לי רק בכיתי וההיתי בדכאון. אני רוצה להגיד לך מנסיון (לצערי הרב) שאם הייתי יודעת מה שאני יודעת עכשיו הייתי חוסכת לי הרבה סבל אומנם לא הייתי רוקדת משמחה אבל הייתי לוקחת את זה בפרופציות זה מה שבעלי אמר לי כל התקופה הזו "קחי דברים בפרופורציה הנכונה". זה מה שאני מנסה לומר לך גם . לי עזר הידע הוא נתן לי יותר כח והתמיכה הנפשית מהסובבים אותי שעמדו לצידי כל הדרך תנסי להיעזר בכל מה שאת יכולה שיכול לעזור לך את לא יודעת כמה כוחות טמונים בנו בני האדם להתמודדיות קשות. אחד הרופאים שפגשתי אמר לי תאחזי רק בדברים הטובים שאת שומעת . היום אני אחרי עדיין יש חששות באפריל סיימיתי את ההקרנות אז הכל עוד די טרי אבל ממשיכים הלאה כאילו ולא היה כלום מרוב שרוצים לחזור לחיים השגרתיים שלנו . תראי טלה שחליתי מחוסר ידע לא הבנתי את המשמעות של סרטן השד הייתי בטוחה שמתים מזה היום אני יודעת שמסרטן השד לא מתים תכניסי את זה לראש חזק כי אני לא ידעתי את זה ופחדתי מוות. יש כמובן הסתבכויות והתפשטויות של המחלה ואז זה יותר מסובך אבל בהרבה מקרים יש טיפול זה גם לא אומר שמתים מזה בטוח. באמת טלה אני כותבת לך ואני מתפלאה על עצמי שהיום אני מדברת ככה ואני אומרת לך את זה מכל הלב .הייתי במצב נפשי פקקט. מה שאני רוצה להעביר לך זה שתקחי את הזמן הזה כתקופה שצריך לעבור את מה שצריך לעבור ואז את מאחורי זה אפילו תכתבי ביומן את האריך שאת מסיימת או שתעשי כמו טבלת ייאוש ותמחקי כל יום עד שתעברי זה. מקווה שעזרתי לך קצת אני פה בשבילך בכל מצב. אני
לטלה "הייתי בסרט" בדיוק באמצע ינואר השנה. הרגשתי שהעולם נופל עלי ושהחיים שלי נגמרו. בכיתי ללא הרף במשך שבועות. התחושה היא נוראה וכל הזמן הלכתי בתחושה שזאת לא אני ושזה לא קורה לי כי אני בריאה, איך זה יכול להיות, לא מצאתי טעם בשום דבר, לא בקנייית בגדים שכל כך נהניתי ממנה ולא משום פעולה אחרת. גם היום, 5 חודשים אחרי, כשאני בטיפולים כימותרפיים יש לי משברים לעיתים קרובות אבל לאט לאט "התרגלתי" ואני חיה מיום מיום מתחילה להנות שוב מהדברים הפשוטים ויודעת שאחרי הטיפולים אחזור לחיי ברור לי שהחיים לא יהיו בדיוק אותו הדבר אבל הכל תלוי בי ואסור להכנע!!! . ההתמודדות היא קשה אבל אני פתאום מבינה כמה נשים חיות כך וממשיכות לחיות. אני שומעת יותר ויותר שלא מתים מזה(מיזה נובעת החרדה). כששומעים סרטן חושבים מייד על מוות אבל זה לא נכון בעיקר כשמדובר בסרטן השד שהוא הנפוץ ביותר ולכן הרפואה מנוסה מאוד ויש תרופות רבות. אם תרצי לדבר איתי: טל. 08-8570506 אורנית
טלה יקרה שלנו!!!! מזה אין לי כוח????? את בתחילת דרך לנצח ולהבריא!!!!!!!!!!!!!!! נכון ההלם, הפחד, החששות, החא נודע הכל מפחיד מאוד וקשה, מותר לבכות, מותר לצעוק מותר הכל... אבל אסור להישבר, צריך כוחות להתמודד, טלה עם כוח רצון הרבה אהבה מסביב תמיכה ועזרה תעברי את התקופה הזו.. אף אחד לא מבטיח תקופה קלה אבל את רואה פה בפורום ובפורומים אחרים את הבנות שהיו בסרט הזה וגם אני הייתי והינה אנחנו אחרי ועברנו את זה... זה מסתיים בסוף, אני מבינה שכרגע את עוד לא יודעת מה תוצאות הניתוח ולקראת מה את הולכת , אז תורידי הילוך מהלחץ ותהיי אופטימית, אני יודעת שזה קשה מאוד קל לתת תשובות ועצות מרחוק אבל, גם אנחנו עברנו את זה והיינו במצבך וטלה תאמיני בעצמך את תהיי גיבורה את לא תאמיני אילו כוחות יש לך, אז............. הרבה כוח נפשי פיזי ורוחני ואנחנו איתך לאורך כל הדרך, גם עם את רוצה טלפוני אין שום בעיה אנחנו פה לשרותך אחת שעברה את הסיפור הזה וסיימה לפני חודש את ההקרנות "זינה הלוחמת"
שלום לך, גם אני מ א ו ד מבינה אותך, אבל אסור להיכנס ליאוש!! אני 'התחלתי' את הסיפור לפני כחצי שנה ובחודשיים הראשונות הייתי בהלם טוטלי. את עוד לא יודעת מה בעצם הממצאים, ובכל מקרה: תחליטי שאת מתמודדת! זה עוזר מאוד. חוץ מזה , כמו שהיציעו לך: נ ו ר א חשוב שתדברי,ותתיעצי כמה שיותר! כמו כן תקראי הרבה בפורומים. לי זה עזר מאוד. בהצלחה!!!! ותחזרי לכתוב ולעדכן!
טלה יקרה! חלק מההבראה הטובה זה אופטימיות! אני מבטיחה לך הבטחה מלאה שהכל עובר.. ואת הכל אנחנו מסוגלות לשרוד. אני הייתי שם.... והיום אני בריאה מתמיד יפה מתמיד ומאושרת בעיקר. יש לנו את היכולת לבחור את דרכי ההתמודדות, זה הזמן לעצור להיכנס לנפש פנימה להוציא את הכוחות ולצאת לדרך חדשה בחיים. תמיד בחיים צריך לקחת אתך את הדברים הטובים והמלמדים והמעניקים גם אם בדרך חתחתים... כמי שעברה כבר הכל.... יש לי כוחות חדשים וראיה חדשה שאלמלא המחלה אולי לא הייתי מגיע לשינוי הזה - ואני מאוהבת בשינוי הזה. תהיה חזקה תחשבי רק טוב ושהכל זמני תקבלי אהבה ותמיכה מהסובבים אותך ובעיקר תרגישי טוב ותתחילי בזה שלא תשתמשי במילים כמו "חוסר תקווה" (אפשר במקום "יהיה בסדר"). שולחת לך חיבוק גדול ואוהב.
אתמול קיבלתי את תוצאה מדובר על אינטראדוקטל מולטופוקל קרצינומה עם ארבע מוקדים פלוס בלוטה אחד נגועה, יש רצפטורים.הלחץ לצערי לא ירד כי השדשות לא משמחות. תודה על תמיחתכם.
מנהל פורום סרטן השד
