מיניות וזוגיות
דיון מתוך פורום סרטן השד
אני בהחלט אשמח לשתף בעניין זה , אוחן אצלי סרטן שד מתקדם לפני בדיוק שנתיים ולפני שנה וחודש סיימתי מסלול של שנה שכלל חצי שנה של כימוטרפיה, שני ניתוחים - למפקטומי ומסטקטומי - ללא שיחזור ואח"כ לסיום הקרנות , וכעת מזה כשנה וחצי אני לוקחת טמוקסיפן עם תופעות הלוואי הרגילות של גלי חום , יובש , עייפות , איבוד זיכרון ואולי עוד דברים שאני לא משייכת אותם לזה . מבחינת הזוגיות והמיניות - שדרך אגב לא תמיד קשורות זה לזה , הזוגיות בנינו היתה לאורך כל דרך נהדרת , בעלי ואני היינו שנינו במסע הזה ביחד, מייד כשהתחילו התופעות , הוא אמר לי שהוא מבין וברור לו שזו התרומה הצנועה שלו למאמץ ...ושהוא לא ילחץ על קיום יחסים, חיבוקים גיפופים ונשיקות - זה יופי ומספיק - ושאני ארצה - אני פשוט צריכה לומר , אני מודה שבתחילה הלכתי עם זה , ולא רציתי כלום , וכיוון שהוא לא לחץ היה יופי . אח"כ חשבתי שזה לא ממש הוגן לא כלפיו ולא כלפי, ולאט לאט ניסינו , ההתחלה היתה קשה , גם בגלל היובש - שאותו איכשהו פתרנו , אבל בעיקר התחושה שלי עם עצמי - אני ללא שד , ולמרות שבעלי כל הזמן מדגיש שזה ממש לא משנה לו והוא כבר התרגל וזה אפילו לא נראה לו משונה , אז לי היה קשה ולא תמיד נעים שנוגעים באזור . אבל לאט לאט זה נהיה יותר טוב , עדיין המקום רגיש פיזית ונפשית אבל עם המון הבנה זה הולך ומשתפר וגם לי כבר ממש טוב כך שאני ממליצה לא להתרחק ולנסות גם אם לא הולך בהתחלה
כמה נפלא מה שכתבת, מיכל. כמה נכון הוא שמיניות וזוגיות לא תמיד הולכים יחד. כמה חשובה ההבנה ההדדית. ועם זאת,או לכן, אני רוצה להדגיש שהאחריות להמשך הקשר האינטימי מוטלת על שני בני הזוג במידה שווה. וכשאחד מוותר.. הנזק שהוא גורם הוא לשניים, והוא איום.
מיכל מה שכתבת הוא נפלא. נראה כי יש לך בן זוג מקבל ואוהב. יחד עם זאת מה עושים כאשר בן הזוג לא כל כך מקבל. או מה עושים כאשר אנו לא מקבלים.
מנהל פורום סרטן השד
