איך מתמודדים עם החיפוש אחר בן זוג

דיון מתוך פורום  סרטן השד

19/04/2006 | 21:23 | מאת: דורית

שמחתי מאוד לקרוא את כל מה שכתבתן בנושא החשק המיני. זה נתן לי את האומץ לשאול. אני שנתיים אחרי גילוי המחלה, כריתה דו צדדית ושחזור. תודה לאל הטיפולים מאחוריי. אני מאוד רוצה להכיר מישהו, אך חוששת מאוד ומרגישה שאין סיכוי שמישהו ירצה לצאת עם אישה במצבי. היו מספר פעמים שהכרתי גברים מקסימים דרך האינטרנט, וכשזה הגיע לאו טו טו פגישה סיפרתי את סיפורי, ולמעשה הברחתי אותם.

20/04/2006 | 01:54 | מאת: נורית

גם אני גרושה ללא בן זוג קבוע הגברים באינטרנט שהכיבוש חשוב להם שלא על מנת למצוא בת זוג קבועה "יברחו" וטוב שכך. גברים שמחפשים קשר רציני האישיות שלך תקסים אותם והשדיים שלך לא יעמדו במרכז הקשר. גם לספר על מה שעברת רצוי מאד בכלליות לא להתעכב יותר מידי על הנושא. חשוב שאת תרגישי מצויין עם מי שאת ועם גופך וזאת תשדרי לגברים שתתקלי בהם בחייך. בהצלחה

20/04/2006 | 06:48 | מאת: רעות

היי דורית כמה דברים: ראשית, אולי את ממהרת מדי לספר את סיפורך. אותו, לדעתי, יש מקום לספר אחרי שנפגשים ויוצרים איזה קשר. שנית, בעצם את לא שונה מכל הנשים שעשו הגדלה, או מאלה שבקושי יש להן חזה, אבל הן "מטעות" בכל מיני אמצעים ולא טורחות לספר עד שזה מתגלה מעצמו. שלישית, אני לא יודעת בת כמה את ומה הרקע שלך, אבל למצוא בן זוג ראוי זה לא כזה קל לאף אחת, וזה לא בהכרח קשור להיסטוריה הרפואית שלך. רביעית, בנאלי לומר, אבל ערכך לא נמדד לפי ה"בנזוג". חמישית, יש קשרים זוגיים שהלבד עדיף עליהם בהרבה, לדעתי. והעיקר - לא להילחץ, מה שצריך לקרות יקרה. בהצלחה בכל

20/04/2006 | 17:27 | מאת: אנה גולדברט

דורית היקרה שלום, חשבתי רבות אודות שאלתך "כיצד מחפשים בן זוג". אני מסכימה איתך ששאלה זו איננה פשוטה ונראה כי מציאת בן זוג, ללא קשר למצב משפחתי ובריאותי הינה משימה לא פשוטה כיום. יחד עם זאת, אני מאמינה כי תשובה מסוג זה לא מהווה פתרון לבעיה שהעלאת ולא מפחיתה מהרגשות המלוות אותה. למרות ששאלה זו איננה פשוטה, נראה לי כי מאחורי שאלה זו מסתתרת שאלה גדולה יותר ומקיפה יותר. התחושה שלי (כמובן, תקני אותי אם אני טועה) שהשאלה אותה את רוצה להעלות היא, האם העובדה שחלית בסרטן ועברת כריתה, מורידה מערכך או מסיכוייך למצוא בן זוג? או לחילופין, האם אישה שעברה כריתה הינה פחות אישה מאישה שלא התמודדה עם מחלה ולא עברה כריתה? אינני חושבת או רומזת, חלילה, כי כך הדבר. אולם, טענות אלו נשמעות מנשים רבות שהתמודדו עם המחלה. נסי לחשוב כיצד את מצפה מהאדם מאחורי מסך מחשב אשר טרם הכיר אותך להגיב?כיצד את היית מגיבה? האם העובדה כי התמודדת במאבק וניצחת בו אמורה להוריד מערכך? ועד כמה עדיין המחלה תופסת חלק מרכזי בחיים שלך? שאלות אלו הן שאלות אישיות ולכל אישה תשובה משלה אשר מכוונת את ההתמודדות שלה. אשמח לשמוע את תגובתך וגם את התגובות של נשים אשר יסכימו לקחת חלק בדיון. אנה

20/04/2006 | 18:15 | מאת: נורית

לדעתי כדאי שתחכי קצת עם ה"גילוי" של הסיפור הזה. אחרי הכל - כיוון שהטיפולים מאחורייך (ואני מניחה שאת מוגדרת כבריאה, ואני מקווה שתישארי כזו עוד הרבה הרבה שנים) אז אם תספרי את זה מייד, הרי זה נידוב מידע מיותר. מה גם שעברת שחזור ויש לך שדיים ועל אף הצלקות, לא "חסר" לך כלום (לפחות לא למראית עין). לדעתי קודם צאי לפגישה ורק אם תראי שהפגישה מוצלחת ויש על מה לדבר, ספרי על זה לאט לאט. אני בטוחה שמי שירצה אותך, יקבל אותך כך.

20/04/2006 | 18:16 | מאת: נורית ה.

רק הערה, אני זו שכתבתי את ההודעה האחרונה, ואין לי קשר לנורית שענתה לך קודם. תודה.

מנהל פורום סרטן השד