תודה לאנה

אנה תקראי מה כתבתי לגילי כתבה אחת מיועדת לך אך בטעות כתבתי את שני הכתבות לגילי אנה אני חיה בסביבת אנשים ושומעת מקרים תודי שהמצב שלי לא בכי טוב .אין מקרים רק מוצלחים ובמיוחד שאצלי כוננה המחלה לפחות שנתיים וחצי לא היו מגלים אותה בשלב הזה אים לא חזרתי לטיפולים הורמונליים בכדי להכנס להריון אוי לי מה היה אז.זה שלא כרתו את השד זה לא אומר דרשני אנה אני אופטמית מטבעי אבל במקרה הזה אני שומעת על חוסר הצלחות כשזה בשד וגם בלימפה.מבחינת האונקולוגית שלי נסיים את הטיפולים ונראה מה השלב הבא .אני בטחה שאני מקבלת את הטיפול הטוב ביותר.אחותי מתרוצצת בן רופא לרופא ויתכן שלא הכל היא מספרת לי מענין שבזמן זה אני שומעת כשלונות.כל הזמן שלא ידעו על המחלה שלי שמעתי הצלחות מתסכל נורא.

שושנה היקרה שלום, בדברייך אני שומעת שני קולות אשר בעיני משקפים את ההתמודדות הלא פשוטה עם המחלה של נשים רבות. קול אחד מנסה לשכנע אותך להישאר אופטימית ולחפש אחר המקרים הרבים של נשים שהצליחו להבריא, אולם קול אחר הוא קול חרד ומבולבל אשר מבקש ממני להודות "שמצבך הוא לא הכי טוב".למעשה אלו הם שני קולות שמלווים נשים רבות שמתמודדות עם סרטן השד, ונראה כי כמו רבות אחרות, את מתנדנדת בין שני קולות. נראה כי טרם החלטת איזה קול הוא יותר דומיננטי ועד כמה את רוצה לקבל תשובות לשאלות השונות, כך שאת מעדיפה שאחותך תרכז את הטיפול. חשוב להדגיש כי כל זה הוא לגיטימי וטבעי וכל אישה בוחרת עם איזה מידע היא רוצה להתעמת ועם איזה לא. מכיוון שאינני יודעת בדיוק מה המצב הרפואי שלך קשה ובלתי אפשרי להתייחס עד כמה מצבך הוא בסדר או עד כמה חמור. מסיבה זו אתייחס רק אלייך בלי לשפוט את חומרת מצבך. ברצוני לשאול אותך מה את אוהבת לעשות? מה הם הדברים שמסבים לך שמחה? אילו יכולת לתכנן לעצמך את היום המושלם, מה היית בוחרת לעשות? ונסי לחשוב מה הם הדברים שבשליטתך אשר מונעים ממך לעשות זאת. אני מסכימה איתך שמחלה עלולה להוות משבר, אולם ניתן לנצל גם משבר זה לצמיחה ולהזדמנות לשינוי. האמונה כי יש בידייך יכולת לשלוט על חייך ולהביא לשינוי בהם, מהווה מקור לאופטימיות. אני נוטה להאמין כי ביכולתך למצוא את האור בקצה המנהרה עליו את מדברת ואני כאן בשבילך על מנת לנסות לסייע לך בחיפוש זה. בברכה, אנה