חייבת לשתף...

שלום. אני רוצה לספר משהו. אני חושבת שיש לי איזה מחלה...סרטן(אתם יודעים בחזה) אני אפילו לא רוצה להגיד את זה בוודאות, עכשיו זה כבר כמה שנים ...מאז כיתה ז` עד עכשיו (אני סיימתי צבא). אני לא רוצה ללכת להבדק ואני לא רוצה לספר את זה לאף אחד, אני פשוט לא מסוגלת לגרום לאנשים אחרים עכשיו לסבול. אני לא אוכל לראות את ההורים שלי שגם ככה יש בעיות בריאות, ואת המשפחה שלי וחברים קרובים. אני פשוט לא מסוגלת לעשות להם את זה. יש דברים שגם אצלי במשפחה מתכננים ואני לא אהיה זאת שתהרוס את זה. אני בטוחה שההורים רוצים לראות את הילידם שלהם נשואים באושר. אני לא יודעת מה לעשות... אולי אני מגזימה ואין לי כלום? אבל אני יודעת..יש לי אינטואיציה... ואני בדרך כלל צודקת. (ועוד בכלל שאני מושכת ומושכת את זה....). באיזהו שהוא יום זה חייב להתפוצץ? או שיקרה לי משהו? אין לי שום מושג בקשר לזה. ואני גם לא כל כך מתעניינת....מה צריך לקרות יקרה, אבל אני לא אקדים את זה. אני לא יעשה את זה לאנשים שאני אוהבת. פשוט לא מסוגלת. אין יום שעובר ואני לא חושבת על זה. אני לא יודעת מה קורה אם לא מטפלים בזה ומתעלמים מזה כאילו אני יודעת שאין לי כלום. הייתי חייבת לשתף אתכם. אני יודעת שאתם חושבים שאני משוגעת, אבל אני לא, יש לי את השיקולים שלי. רציתי לשאול, אם יש איזה סימנים שאני צריכה לקבל? כאבים פיזיים? נפשיים? יום יבוא ואני אתעלף או משהו כזה? אני אגיש איזה כאים ככה פתאום אם אני לא אטפל בזה במידה וכן יש את המחלה?? רציתי לקבל רק את הדעה שלכם. בתודה מראש.

מציעה לך לגשת לפסיכולוג שיעזור לך להחליט לגשת לבדיקת רופא ולשלול את הכאילו סרטן שאת מכניסה לך לראש שיש לך....... הסבל שלך הוא עצום על לא כלום.....כנראה. גשי לפסיכולוג או פסיכיאטר. חשוב לך להפסיק לסבול.

הי, אני לגמרי תומכת במירי הראשונה שכתבה לך. אני לא יודעת אם יש לך משהו אבל סרטן זה לא מצחיק! את צריכה לגשת ולקבל עזרה נפשית כדי לקבל את האומץ ללכת ולשלול כל מחלה כולל סרטן אם יש לך חשש גדול כזה. זה עצוב וכבד לצעירה כמוך להסתובב מכיתה ז' עם מועקה כזאת (6 שנים !!!). תתקשרי לעמותת "אחת מתשע" או ל"ער"ן" כדי לקבל יעוץ והכוונה להמשך טיפול ועידוד. בהצלחה, מירי.ב.

שלום לך, אינני חושבת שאת משוגעת, אולם נראה כי את נושאת אחריות כבדה מאוד על כתפייך וזה בטח לא פשוט עבור נערה בגילך. המחשבה, שאם חלילה תהיי חולה במחלה זו או אחרת תשבש לאחרים תוכניות, הינה מחשבה קשה אשר עלולה לעורר רגשות לא פשוטים. אינני יודעת מדוע החלטת שאת חולה, אבל אשמח אם תוכלי לשתף אותנו יותר. האם את חשה כאבים, האם גילית גוש, האם את חשה אי-נוחות בחזה? (לא שחלילה אחד מהסימפטומים הללו מצביע בוודאות על סרטן השד). חשוב לי להבין מה את מרגישה ומה גרם לך לחרדה כה גדולה אשר פוגעת בתפקודך ובאיכות חייך. האם היו לך בעבר תחושות דומות שבהן לקית במחלה זו או אחרת? האם סבלת ממחלה? האם אחד בני משפחתך סובל ממחלה זו או אחרת? אני מבינה שרק המחשבה ללכת ולהיבדק עלולה להיות מפחידה ומאיימת מאוד, ונראה כי היא גורמת לך לחרדה עצומה. למעשה בפורום זה כתבו פעמים רבות נערות שתיארו פחדים דומים לשלך. נערות אלו סחבו עמן מטען רגשי כבד במשך זמן רב, מכיוון שהיו משוכנעות שחלו במחלה, חששו לשתף את הסביבה הקרובה להן וללכת להיבדק. נערות אלו חיות בחרדה ובבדידות גדולה במשך ימים ארוכים מאוד מכיוון, שכמוך, הן פחדו שחלו וחששו לערב את בני משפחתן. למעשה, דווקא הבדיקה אצל כירורג מומחה הצליחה להרגיע אותן והורידה אחריות גדולה. אני מסכימה עם מירי וחושבת שסיוע נפשי יכול להקל על סבלך. צירפתי לך שני פרקים מאתר של עמותת "אחת מתשע" בהן תוכלי למצוא מידע רב אודות השד. http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=symptoms.doc http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=about.doc אני מקווה שתוכלי להרחיב יותר וביחד נחשוב כיצד להתמודד עם הפחדים איתם את חייה, אני כאן בשבילך ואשמח אם תוכלי לפרט יותר, בברכה, אנה

אני מודה לכם על התגובות. ויש לי תשובה לאנה גולדברט, אני יודעת שיש לי גוש בחזה. הרגשתי את זה כבר ממזמן, עכשיו אני לא יודעת מה קורה אם לא מטפלים בזה במידה ושיש את המחלה, איזה נזק יכול להגרם לי אם אני אמשוך את זה ולא אטפל בזה ?!?! ורציתי לשאול שאלה נוספת, אם אני אכנס להריון עכשיו האם זה ישפיע על העובר? כי לפי מה שהבנתי אחרי שעושים כימותרפיה ייהיה מצב שלא אוכל להרות נכון?