טיפולים בכימוטרפיה

לכל הנשים באתר שלום, עברתי שני ניתוחים בשד אחד, אני מתאוששת יש קצת כאבים אבל לא נורא. נאמר לי שאצטרך לעבור טיפולים כימוטרפיים, ואני מאד מפחדת מהטיפולים, אשמח לשמוע מנשים שעברו את הטיפולים הקשים, ולדעת למה לצפות ואיך לעבור את התקופה הזאת הכי טוב שיש. החלטתי שאני חייבת להילחם במחלה שתקפה אותי בהפתעה רבה. תודה לכל המשיבות בטי

הי בטי חמודה, ראשית אל פחד, אנחנו כאן איתך כדי ללוות, לתמוך, לעודד ולענות על כל שאלותייך! אני בת 40 סיימתי כימו לפני שבועיים וחצי (כמובן אני אחרי ניתוח ובעוד שבוע אמורה להתחיל הקרנות). המילה כימותרפיה נשמעת מאוד מפחידה בדיוק כמו המילה סרטן אך השד לא כל-כך נורא. זו תקופה לא קלה ואין ספק שזו חוויה בילתי נשכחת אך עוברים אותה. אחת הדרכים להתמודד עם התקופה היא פשוט לזרום עם הטיפולים תוך הבנה כי הם אמורים להציל את חייך ולמנוע את הישנות המחלה. להקשיב לגופך ולהבין כי זו תקופה שקודם כל חולפת!!! אך הגוף עובר בה שינויים רבים. יש ימים טובים וימים לא כל-כך ומותר לבכות או לישון או סתם להישאר במיטה ומותר להפעיל את כל המשפחה והחברים כולל הילדים שלך אם הם בגילאים המתאימים. צריך לדבר על זה פתוח עם כולם ולא לפחוד להשתמש במילה סרטן או כימותרפיה כי אחרת זה מאוד מערער את אמונם של הילדים בעיקר משום שהם חשים שלא אומרים להם את האמת ואז הפחדים והחרדות מתגברים. צריך לדבר עם המחנכות של הילדים ולידע על מצב חדש בבית ועוד מיליון דברים. תתקשרי אלי בבקשה אני ארחיב לך בטלפון כי אחרת צריך לכתוב לך ספר... הטלפון שלי 09-7672438 ואל תתביישי! המון בריאות וממתינה לצלצול שלך. ביי, מירי.ב.

הי בטי אני בת 31 סיימתי לפני כמעט חודשיים סידרה של שמונה טיפולים לפני שהתחלתי את הטיפולים פגשתי שתי נשים שעברו סיפורים דומים והפגישה איתן חיזקה אותי מאד ונתנה לי כמה עצות מעולות לרשימה. מה שלי עזר מאד הייתה הסביבה התומכת. במהלך הזמן גיליתי מי עושה לי טוב והשארתי אותו קרוב אלי. מכל אחד קיבלתי את הדברים המיוחדים שרק הוא / היא ידעו לתת לי: אחת נתנה שיחה טובה, אחרת הכינה לי אוכל מעולה, שלישי ליווה אותי לטיפול וחבר אחר הוציא אותי לסרט גם כשזה נראה לי משהו קשה ומסובך יחסית למצבי. לקחתי כדורים חזקים נגד בחילות כך שלא הקאתי כלל למרות שחוויתי את שאר תופעות הלוואי- במידה כזו או אחרת. השתדלתי מאד להבין מה אני מסוגלת ורוצה לעשות בתקופה הזו ומה לא מתאים לי וכך נהגתי- גם לגבי העבודה וגם לגבי שאר סדרי החיים (כמובן במיוחד לגבי הגוף והנפש). מימלא זה זמן שבו יש לך את התירוץ הטוב ביותר לעשות את הדברים בדרך המתאימה לך. בכלל כימותרפיה היא תמיד הזדמנות לשדרג את החיים, במקרה שלנו התקנו מזגן מעולה בסלון ולקחנו עוזרת בית אפילו שאנחנו רק זוג צעיר. ועוד עניין קטן- לגבי הקרחת- אני תמיד חלמתי לנסות פעם איך מרגישים עם קרחת ותמיד לא העזתי. בקיצור היום אני עדיין נהנית מקרחת מדליקה וחלקה וממבטים אוהדים או משתאים ברחוב. כמו כל דבר בחיים החוויה הזו היא משהו שיש לו קבוצת שווים שהיא גם קבוצת תמיכה, אבל זה גם משהו מאד אינדיבידואלי- אני בטוחה שתמצאי את דרכך לצחוק, לכאוב ולעבור את התקופה הזו הכי טוב שאפשר. בהצלחה ויישר כוח יעלה

בטי היקרה שלום, קשה להוסיף על תשובות כה מלאות מידע ואמפתיה בהן מתמחות נשות הפורום שלנו. רק אוסיף כי באתר של עמותת "אחת מתשע" תוכלי למצוא מידע רב אודות הטיפולים ועצות להתמודד עם תופעות לוואי של טיפולים אלו. להלן הקישור לפרקים אלו המסודרים לפי נושאים: http://www.onein9.org.il/meida-refui.asp אחת הדרכים להתמודד עם הפחדים מפני כימותרפיה, היא דרך איסוף מידע, בה את בחרת. חשוב לציין כי דפוס התמודדות זה הינו דפוס אקטיבי ויעיל ביותר בהפחתת החרדה מכיוון שהוא מעניק תחושה של כוח ושליטה. כפי שציינו בפנייך, אנו כאן לרשותך ונשמח ללוות אותך בתהליך זה, אנה

בטי היקרה ! אין הרבה מה להוסיף למה שכתבו לך, מה שכן רציתי לאמר לך זה לא סוף העולם עוברים את זה, כל אחת על פי דרכה אבל עוברים אני אישית לא לקחת כדורים כמו יעלה ועברתי את זה, וגם עבדתי במשך כל התקופה ועוד עם ילדים, היו לי ימוים שלושמ אחרי כל טיפול ששכבתי ואחר כך חזרתי לעבוד, נכון אי אפשר ליפות את הדברים הכימו קשה זה לא משחק אבל.... זה גם עובר, את יודעת איזה טיפול תצתרכי לעבור? איזה תרופה תקבלי? ואיפה? אשמח לשמוע ממך ולעודד. המלצה אני לא יודעת איזה אורך השיער שלך אבל אני ממליצה להסתפר קצוץ לפני, השער נושר או יותר נכון נופל אחרי הטיפול השני, ולי אישית היה מאוד קשה הקטע הזה אז תתכונני ותכיני את עצמך לזה, מה שכן מתרגלים לקרחת וזה בסדר, אני הלכתי עם כובעים והקרחת לא עם פאה. בטי אנחנו פה איתך לאורך כל הדרך במידה ותרצי לדבר תרשמי וניצור קשר. הרבה בריאות וכוח להמשך... תאספי לידך את כל מי שתרגישי איתו נוח , ואל תתבישי לבקש עזרה. אנחנו פה "זינה הלוחמת"