הקרנות לזינה

היי נינגה שכחתי רציתי לשאול אותך מה בדיוק עברת באותו יום שהיית בבילנסון בקשר להקרנות אני צריכה לעבור את זה ביום רביעי הבנתי שאני צריכה לבוא בשביל להכין את התוכנית תספרי לי קצת על זה? ביי אני

הי חמודה צהרים טובים! לפני הכל ראית את התגובות???????????? טוב בקשר למה שעברתי בבלינסון, אני מקווה שאצלך שם זה יהיה פחות זמן לי היום הזה היה מאוד ארוך ומעייף. אז: 1. נפגשתי עם האחות ( שאני מבינה שאת זה את עושה היום, נכון?) שהסבירה את כל התהליך לקראת מה אני הולכת, כמה זמן זה ימשך, ומה התופעות העלולות להיות: עיפות, צריבה בעור, קילוף,רגישות,אדום ושורף, המליצה לא ללכת עם חזיה על הגוף בזמן ההקרנות אלא ללבוש גופיה 100% כותנה ומעליה את החזיה, גם לא ללכת ללא חזיה כי העור משתפשף, מה שלא כל כך רלונטי אליך אלא אלי, הסבירה שעל כל שינוי בעור לידע את האחיות והן ייעצו מה לעשות ויעזרו במישחות, זמן הטיפול שלי הינו 30 פעמים כל יום 5 ימים בשבוע כל יום ב 17.30 בערב. ועוד הסבירה על הסימון ששוכבים חצי שעה בתוך ה ct בלי לזוז ומסמנים אותנו וזה ממש שטויות, עושים קעקוע לסמן לאן לעשות את ההקרנה, הקעקוע מתבצע ע"י סריטה קטנה שעושים לנו ודיו, לא כואב ממש לא - אין ממה לפחד, אני באותו יום הרגשתי כל כך רע שבזמן הct נירדמתי. 2. פגישה עם הרופא שמסביר את ההשלכות של הטיפול לתווך הקצר ולתווך הארוך, שזה די הלחיץ ואני מנסה לא לחשוב על הסיכוינים כי אין ברירה ואני צריכה לעבור את ההקרנות ומקווה לא להיכנס לסטטיסטיקה של מה שעלולל לקרות. (פגיעה של 3-4% בריאות, פגיעה בדם ואישנות המחלה והכל ה% מאוד נמוכים - מצד אחד מרפא מצד שני עלול לפגוע. מה נעשה) וחתימה על הסכם ההקרנה. 3. הסימוןן שכנו שאמרתי שטויות וזהו הבית ולהגיע במועד ההקרנה הראשונה. במהלך ההקרנות עושים כמה פעמים צילומים וספירות דם. אני מקווה שהסברתי הכל. אז נשתמע בינתיים , החברה שלי נידמו אני הולכת לנוח עד שהילדים שי יחזרו. הרבה בריאות "זינה הלוחמת"

היי נינגה עכשיו חזרתי הייתי אצל הרופאה של ההקרנות אני צריכה 25 הקרנות ועוד 5 הקרנות על המקום שהגוש היה בו בערך 5 שבועות ועוד שבוע. קצת פחדתי היום עוד ]פעם כשהייתי אצל הרופאה לא יודעת למה . בסוף אני הולכת לסיטי של הסימון בשבוע הבא ולא ביום רביעי כי היד שלי עוד לא מתרוממת מספיק גבוה בינתיים אני צריכה לעשות תרגילים. כן ראיתי את התגובות אמרתי לך יש בנות שממש כיף להם לראות שאנחנו כותבות גם על היום יום איך עובר לנו ולא רק על המחלה וכל הכבוד להן על התגובות החיוביות הן כן מבינות. אנחנו לא נתייחס ולא נכנס לזה. בנתיים ביי אני