חברה שלי....

אולי זה טיפה לא טוב לשאול את זה פה.. אבל אני אנסה...... מה נותן לכם את הכוח ללחום? למה כל כך נלחמים? עבור מה? אם אני אקבל כן תשובות אני אהיה אסירת תודה...

היי, לא מבינה את השאלה, ואת יודעת למה? כי אני לא נלחמת, לא מרגישה שזו מלחמה, ואפילו לא מאבק. מה נותן כוח להמשיך לחיות חיים מלאים? כשקמים בבוקר ושומעים ציפורים, רואים שמיים, ואומרים הנה יש עוד יום שבו ניתן למצות ולשמוח. ואם את רוצה בוטות, אז אני לא מוכנה לסבול, סבל זה משהו סובייקטיבי, ולכן כל זמן שאני יודעת שיש לעבור צומת או קושי מסוים ואז יש יותר סיכויים שניתן להמשיך לחיות, אז אני בעד. ברגע שיסתיימו האופציות וזה יהפך למאבק על כל נשימה או מאבק על כל יום, אני בחוץ. ספציפית בסרטן שד, יש טבלאות וחברתך יכולה לדעת בדיוק מה הם הסיכויים והסיכונים שעומדים בפניה. בשלבים מוקדמים הסיכויים להישרדות וחיים ארוכים ללא הישנות מחלה מאוד מאוד גבוהים. בשלבים אחרים זה משתנה, ויש טיפולים מאריכי חיים, מה היא איכות החיים, זה כבר כל אחת לפי האופי שלה. שבת שלום,

לילו היקרה שלום, שאלתך לגיטימית ולכל אישה יש את התשובה המתאימה לה והנוסחה אשר עובדת בשבילה. כמובן שהנשים בפורום זה יתנו לך את התשובות האמיתיות והאוטניות, בעוד שאני אנסה לתת לך תשובה מניסיון עבודתי ועבודתם של אנשי מקצוע בתחום עם נשים שחלו בסרטן השד. גילויי המחלה עבור רבות עלולה להיות נקודת שבירה וייאוש, אולם נקודת שבירה זו יכולה גם להפוך לנקודת מפנה בחיים ולחולל שינויי פנימי חיובי אצל האישה. מחלה יכולה להפוך להזדמנות לחולל את אותו השינוי הפנימי החיובי הנ"ל ואפשרות לממש את אותם החלומות והתקוות אשר נחבאו במשך השנים. סוד החוכמה היא להפוך משבר זה למנוף ולצמיחה. מכיוון שלכל אדם שאיפות ותקוות ייחודיות, חברתך תדע לענות לך את התשובה הטובה ביותר. על מנת לסייע לה להגיע לאותה תשובה, את יכולה לשאול אותה, אילו יכלה לתכנן לעצמה את הגן עדן הפרטי שלה כאשר ההנחה היא שאין מגבלה של בריאות גופנית, מה הייתה בוחרת שיהיה בו? שאלי אותה מהם הדברים שמלהיבים אותה? איך הייתה נראית השנה הנפלאה ביותר בחייה? מה משמח אותה? וממה היא נהנית? וכ"ו. קיימים אין ספור ספרים אשר מסייעים לכל אישה לממש את אותה נקודת המפנה בחייה ולהפוך את המחלה להזדמנות לשינויי. אני תקווה שחברתך תמצא את התשובה שלה, בברכה, אנה

אני קוראת הרבה על השינוי , גן עדן וכו' .... לי , באופן אישי היה גן עדן לפני המחלה... זוגיות טובה, ילדים מקסימים , עבודה שאני אוהבת , לא הייתי צריכה שום משבר כדי לעשות שינוי , היה לי טוב . יש איזה שהוא צורך להבין למה הייתי צריכה את זה .. אין לי תשובה , ברגע שאחלים , אמשיך את החיים כפי שהיו קודם.