תצפית

שלום רב לכולם. אני סטודנטית לתואר ראשון באו"נ ת"א בגדר קורס שאני לומדת על דימוי גוף אני הייתי מעוניינת מנשים שחוו את החויה לספר לי על התהליך שהן עברו בעקבות המחלה . תודה רבה על שיתוף הפעולה. דיאנה.

גם ככה בעיית הדימוי העצמי היא קשה לאשה לאחר טיפולים (הרבה דברים משתנים כולל השיער), לא קל להן לצאת מזה, למה לחטט בפצע כאוב שאולי בשלבי הגלדה? טיפה מרגיז אותי כל אותן סטודנטיות הבוחרות נושאים אילו למחקר,,,, מה זה יועיל....,ניחה אם היית פסיכולוגית טובה אז זה במקום, כי פסיכולוגית טובה יכולה לעשות פלאות. הכל אופן הצלחה במחקרך.

למן, כל פעם שנוגעים כאן בפורום בנקודה כואבת או קשה אתה "צועק" מוחא ובועט. זה לא חיטוט בפצעים אלה נסיון להתמודד עם הכאב. ההתמודדות שלך עם הכאב מתבטאת רק בהוצאת קיטור כאן בפורום וזה טוב אבל רק בחלקו, מציעה לך להתבונן מעט פנימה, לשאול את עצמך את השאלות הקשות (שחולפות במוחך חדשות לבקרים) כמובן שזה קשה אז היה כדאי שתעשה זאת בעזרת מטפל/ת טוב/ה. חבל שאתה חי בצורה כזו. זה מאד יקל על כאביך ומצוקותיך הנפשיות וגם כמות האנרגיה שאתה מוציא על כעסים "על כל העולם ואשתו" תופנה לאפיקים חיוביים יותר כמו עזרה לעצמך( וגם לאשתך אם כי לא ברור כל כך איך היא באמת מתמודדת כי כאן שומעים רק אותך , דעותיך ומצקותיך) בהצלחה