חברה לשעבר

שלום, אני רוצה לשתף אתכן ולקבל את עצתכן. לאחר שאובחנה המחלה לפני כשנה הרגשתי שכל החברים התקבצו סביבי ותמכו בי מאוד פרט לחברה אחת אשר ראיתי שמתרחקת.למרות מצבי ניסיתי ככול יכולתי לשמור איתה על קשר, אולם הדבר נעשה קשה יותר עד שבסוף היא חדלה להתקשר. כאב לי מאוד כי הינו חברות מאוד טובות. עד היום אני חושבת מדוע היא התרחקה ממני כל כך. כשניסיתי לשוחח על כך עם חברות אחרות הן אמרו לי תמיד שאעזוב את שה ואתרכז בהחלמה שלי. אולם, אני בכל זאת נאבקתי עליה. לפני כחודש שמעתי דרך חברה אחרת שהיא חלתה כעת אני מתלבטת וחושבת לעצמי האם ליצור איתה קשר או לא. מצד אחד אני מאוד רוצה להחזיר לה ולהראות לה איך שהגלגל מסתובב, אולם אני רוצה להיות שם בשבילה ולהראות לה מה זה חברה אמיתית ואיך היא הייתה צריכה להתנהג. מה דעתכן?

ללמד לא ניתן אף אחד, ואם את חשה שאת רוצה להיות בשבילה, תהיי, אבל לא כדי להראות לה, ולא מהכיוון הזה. חשוב שאולי תסבירי לה שניפגעת, אבל, הנה את כאן לצידה, כי נגעת, אבל יכולת להבין, ואולי היא תסביר לך מדוע היא חשה מאוימת מהמצב שלך.

שלום לך, נראה כי את ניצבת בפני קונפליקט לא פשוט. מחד גיסא חברתך הטובה לא תמכה בך כאשר את היית זקוקה לה. אני משוכנעת כי חברתך פגעה בך מאוד בכך שלא הייתה שם בשבילך ואני מאמינה כי העלבון עדיין חי ובועט. רגשות אלו הן טבעיות וקיימות בכולנו. מאידך, נראה כי דווקא עכשיו בתור מי שהתמודדה עם המחלה ועברה חוויה דומה לשלה בידייך הכלים לעזור לה. אני מבינה שבשתיקתך את רוצה להסביר לה כמה היא פגעה בך בכך שלא הושיטה יד לעברך. אינני יודעת מדוע בחרה חברתך להתרחק ממך ונראה כי גם לך אין את התשובות לכך. יתכן וקרבה אלייך הייתה מאלצת אותה להתמודד עם הפחדים הכמוסים שלה שעימם לא הייתה מוכנה להתמודד בזמנו. אולם כל זה בגדר השערה בלבד ורק לה את התשובות לכך. מצד שני אני מעריכה את רצונך לעזור לה והיכולת להתגבר על העבר. לכן, חשוב שאם תבחרי באפשרות זו יהיה הדבר לא על מנת להעמיד אותה על טעותה, אלא ההחלטה שלך תנבע מצורך אמיתי ורצון כן לסייע לה. אני מסכימה עם התשובה אותה קיבלת, הרי מי כמוך יודע עד כמה לא פשוטה ההתמודדות עם המחלה, ולכן חשוב שהתמיכה שלך תבוא ממקום של אהבה ודאגה. אנו כאן לרשותך, אנה גולדברט

אני יודעת בדיוק איך את מרגישה. הייתי שם, ואולי אני עדיין שם, אין זה הזמן "ללמד" ואנחנו לא יכולים לשנות התנהגויות של אחרים יש כל מיני תקופות בחיים וחברים אנחנו רוכשים כל הזמן. בתקופה זו למדתי מי באמת חברי האמיתיים, חשבתי שיש לי הרבה חברים אבל גילי שיש לי קומץ והקומץ הזה נהדר. כל האחרים.... שחררתי, בלי כעס לרוב גם בלי כאב, כי הבנתי שהקשר איתם אינו מתאים לי במועד זה, וההתנתקות שלהם ממני דווקא כאשר אני צריכה תמיכה מעיד על"חוסר חברות" . חברתך עשתה את הבחירות שלה כאשר החליטה לא לשמור איתך על קשר. את לא חייבת לה דבר, לא במובן של "להיות שם בישבילה" ולא במובן של "ללמד אותה". התרכזי בהחלמתך, בחברותיך שתומכות בך כעת, והתפללי בשבילה בליבך שתחלים. מניסיונך תרמי למי שמוכן לקבל ממך. הכי חשוב לך כעת אהבה עצמית, ורק בריאות

מחלה ארורה זו בין היתר "מגלה" מיהם/הן החברים/רות האמיתיים, ומעבר לכך הדבר הטוב שדרך המחלה מתגלים/לות חברויות חדשות מאנשים שונים שדווקא עימם לפני המחלה הקשר הייה קלוש, או חדשים/שות, זו המציאות כנראה ואין מה לעשות, וחברות ש"תלוייה בדבר" (אינטרסים,בילויים, ושתיית בירה ביחד), יש מקרים ולא שורדת או עומדת במבחן.