לבודדה- התעודדי

דיון מתוך פורום  סרטן השד

07/11/2005 | 15:45 | מאת: חגית

ראי, במצבי כמצבך, נפלו עליי השמיים למשמע הידיעה בחורה רווקה בת 28 והשאלות למה?למה זה קרה לי לא עזבו אותי החלטתי שאני לוחמת אני מהשורדנים אוספת את עצמי עירנית ויוזמת יצאתי למלחמתי ואני ממשיכה בה, התייחסתי לזה באהבה קבלי את גורלך אחרת יש לזה תגובות איומות ולאחר שתקבלי התחילי להסתכל קדימה בזהירות תוך התייחסות לדבר (לסרטן) כחלק בלתי נפרד ממך וראי איך הוא נעלם ומתפוגג כאילו לא היה- הפני את כל הכוחות שלך לשם והאמיני תמיד האמיני בנסיונותך לסלקו לסיכום יקרתי לי זה עזר בכח החשיבה ובעזרתם של ספרים נפלאים שקראתי חלקם טובים יותר וחלקם פחות ובאמונה שלמה וגדולה שנפלה לי הזכות לשנות את חיי ואת התדמית בעקבות המחלה לאהוב את עצמך ולקבל את עצמך ללא תנאים וללא שאלות מיותרות מאחלת לך רק טוב המון בריאות, אמן את מוזמנת ליצור קשר

08/11/2005 | 18:38 | מאת: אנה גולדברט

חגית היקרה שלום, תודה על מכתבך. אני מקווה שדבריך המרגשים ואופן ההתמודדות שלך יחזק נשים אשר עוברות חוויה דומה לשלך. לאחרונה, עולה מספר הנשים הצעירות המאובחנות במחלה והשאלה "מדוע זה קרה לי?" אופייניות במיוחד הן בקרב הצעירות והן בקרב המבוגרות. מדברייך נראה כי הצלחת לנצל את המשבר שחווית ולהופכו להזדמנות לשנות את חייך. כפי שאת מציינת גילוי המחלה יכול להפוך למנוף לצמיחה נפשית ולהזדמנות. מדבריך נראה כי הצלחת לחולל שינוי מהותי בגישתך כלפי עצמך, ועל כך אני רוצה לחזקך. אני מקווה שתמשיכי לכתוב ולתרום לנו מניסיונך ותצאי נשכרת מתרומתך. בברכה, אנה גולדברט

09/11/2005 | 16:30 | מאת: שחר אור

סרטן זה לא גורל, זו בחירה. איך? מה? בבקשה: www.ashnow.com/israel

מנהל פורום סרטן השד