עזרה

מאז שחליתי במחלה הנוראית אני לא מצליחה להבין מה עשיתי שדבר זה מגיע לי. אני מרגישה מתוסכלת וכל הניסיונות של החברים לעזור לי נראים לי פטתיים. אבל במקביל גם החברים הקרובים כאילו מפחדים "להידבק" ומתרחקים. איך מצליחים לשמור על הקרובים אליי אשר נראים לי פיתאום כה מרוחקים? אודה על תשובתכן. הבודדה

שלום לך בודדה, למרות שבחרת בהגדרה זו אני מניחה שאינך רוצה להשאר בפוזיציה הזאת הרבה זמן. עובדה שאת שואלת מה עושים? אז מזמינה אותך לקרוא דו שיח בנושא למה חברים נוטשים שנמצא בפורום ב-NRG מעבירה לך לינק.כמו כן את מוזמנת ל"דבר" איתנו שם בפורום ולחלוק את רגשותיך עם האחרות. מחכות לך ומבטיחות להפיג במהרה את הבדידות. http://forums.nrg.co.il/index.php?act=forum&do=forum&forum=120&id=80509&PHPSESSID=2131d16cc3f41be2ea9a3d83f7554ca6

ניסתי להעביר לך את הלינק לדיון אך לא הצלחתי מעבירה לך הלינק לפורום עצמו ושם מימין הכנסי לדיון בשם אויב מבית-מדוע חברים נוטשים http://forums.nrg.co.il/index.php?act=forum&do=forum&forum=120

קודם כל תעזרי לעצמך, אל תיתלי בעזרה מאחרים. המחלה זה לא סוף העולם, למרות שיש טיפולים קשים ולא נעימים, למרות שיש קרחת ולא שיער ארוך ומסודר ולמרות עוד הרבה דברים. הכל תלוי רק בך, אם את תעודדי את עצמך ותביני שאת לא הולכת למות, החברים מסביבך יראו ש"המוות" לא עוטף אותך והם יעטפו אותך במקום. אף אחד לא אוהב להיות בחברת אנשים מדוכאים עד כמה שהסיבה שלהם יכולה להיות נכונה. נכון שהמילה "סרטן" היא לגבי כמה אנשים גזר דין מוות אבל בכוחך לשנות את זה. תילחמי בדיכאון הפנימי ותתעלי מעל עצמך זה יהיה המפתח שלך להבריא בהצלחה

בודדה יקרה, אל תייסרי את עצמך במחשבות למה זה מגיע לך, ומה עשית, אנשים טובים/רעים/רגילים חולים במחלה זו ללא שום סיבה ניראת לעיין , ואין טעם להשקיע מחשבות בחוסר הצדק בעולם הקיים בכל תחומי החיים. מעבר לכך במצב זה נבחנים החברים האמיתיים מול המזוייפים, בחרי את חברייך, ומצאי גם חדשים, מעבר לכך אפשר גם להבין אותם בגלל התדמית שיש למחלה זו, יש האומרים שלא צריך לספר לכל החברים. התעודדי, מחלימים מזה וחוזרים לחיים רגילים.

היי, בדידות זה מצב סובייקטיבי, יש כאלו שיש מסביבם המונים והם עדיין בודדים, ויש כאלו שהם לבד, ולא חשים בודדים לשניה. ניתן לעבור את זה, זה לא עד כדי כך "נורא" ודרך אגב, זו לא מחלה נוראה כלכך, כי יש לה טיפול, יש כמה מחלות שהטיפול לא קיים עבורן, וזה הרבה יותר גרוע. ש גם מחלות עם מוות וודאי. וכאן, לא תמיד ולא מיידי.... אז ביחרי בחים, ובכאן ובעכשיו. באשר לחברים - קבלי את ההצעה שקיבלת למעלה, ופני לדיונים שהיו בפורום המקביל. יש אנשים חלשים, ויש סתם לא חכמים. ותמיד - תמיד יהיהו אלו שנשארים או באים, ועוזרים ונמצאים - אם רק נותנים להם את המקום לכך. הרבה כוחות,

שלום לך, אני מקווה שהתגובות החמות של חברי הפורום הצליחו ולהפחית את תחושת הבדידות שלך. את מתארת סיטואציה עימה נאלצות להתמודד נשים רבות אשר אובחנו כחולות במחלה. חלק מהנשים טוענות כי הן מעוניינות בתמיכה ואהבה של החברים אולם, החברים מצידם דווקא מתרחקים ולא נותנים תמיכה מספקת. ריחוק זה יכול לנבוע מתחושת אי נעימות נוכח בריאותם, חוסר כלים לסייע לחולה וסיבות אחרות הגורמות לקרע בקשרים וותיקים. במקביל לכך, נשים אחרות דווקא לא מעוניינות בקרבה של הסובבים, במקרים אלו פונים החברים המתוסכלים לפורום ומבקשים לטכס עצה איך להתקרב לחברה אשר איננה מעוניינת בקרבתם. בשני המקרים הללו קשרים טובים עלולים להגיע לסיומם עקב חוסר הבנה בין הצדדים. יחד עם זאת, במרבית המקרים ניתן לגשר על הפערים באמצעות שיחה אמיתית וכנה עם החברים אשר תבהיר לחברכם את צורככם ורגשותיכם. יוזמה זו יכולה להחזיר לך את תחושת השליטה לחייך אשר לעיתים עלולה להיפגע בשל הקשיים המלווים את התמודדותך עם המחלה. בעמותת תוכלי למצוא תמיכה ואוזן קשבת בשיחה עם אחת ממתנדבות הקו החם של עמותת "אחת מתשע" אשר עברו חוויה דומה לשלך. מספר טלפון של הקו החם הוא: 1-800-363-400. בנוסף לכך, בעמותת "אחת מתשע" מתקיימות קבוצות תמיכה אשר יכולות לסייע בהתמודדות שלך ולהפיג את בדידותך. את מוזמנת להתקשר אל נועה גואטה, רכזת קבוצות תמיכה ב"אחת מתשע", טל. 03-6021717 שלוחה 226. אנו כאן בשבילך בכל עת, אנה גולדברט

נכון שזה קשה, מפחיד, ואפילו כואב, אבל את לא אשמה ואם זה קרה, זה המצב נכון לעכשיו ומכאן את צריכה להתמודד, לא תעזור לך ה"התבחשות" בעבר "למה זה קרה" למה דווקא לי" וכ"ו עליך להחליט שמכאן את עוזרת לעצמך לאגור כוחות ולהוכיח לעצמך שאת יכולה. וזה אפשרי אני עושה את זה כל הזמן. ובאשר לחברים.... חלקם "נעלמו נאלמו" . אחרים מחזקים ומעודדים, ומי שפרש , בעצם פוחד בעצמו להתמודד עם מצבים קשים ולא בהכרח מחלת הסרטן. אז יקירתי.. כל יום זה יום חדש.. בכל יום השמש זורחת.. כל יום יש המון דברים יפים ומעודדים רק תנסי לראות אותם. גם בימים הכי קשים שלי אני מנסה לראות כל בוקר את הדברים הטובים שיש לי..ויש המון לכולנו רק צריך להסתכל מסביב. אני מאחלת לך רק בריאות, השקיעי את כל האנגיות שלך בריפוי שלך... חברים טובים נשארים ותומכים, הפורשים אינם חברים, ועוד תראי שיבוא הרבה חדשים שיושיטו לך יד תומכת ואוזן קשבת שיהיה לך יום טוב

תודה רבה לכולן על התגובות החמות והנוגעות. לקחתי את דברכן לליבי ואנסה להפנים אותם. נעים לדעת שיש כאן בית חם. תודה מכל הלב.