איך ניתן לעזור לחברה

שלום, לפני זמן מה חלתה חברתי במחלה. אין טעם לתאר את המתח והדאגה אותה היא חשה. לצערי הרב חברתי בחרה להיסתגר מהעולם ולא לשתף אותנו במה שקורה לה. כולנו מנסים לעזור לה ולמצוא דרך לעודד אותה אך ללא הצלחה. מאז שחלתה גם אני חשה חרדה עצומה אני חוששת לגורלה אולם גם לגורלי. רציתי לשאול על דרך שאפשר להקל עליה. איך ניתן לעודד אותה? תודה מראש

שלום לך, אכן, כפי שאת מציינת טבעי הוא שחברתך תחוש חרדה נוכח ההתמודדות שלה עם מחלתה. אולם, לא כל הנשים נוטות לחוש את אותן הרגשות ואילו דפוסי ההתמודדות של נשים יכולות להיות שונות ומגוונות. בעוד כי חלק מהנשים בוחרות לשתף את הקרובים להן, אחרות בוחרות להסתגר ולעבור את החוויה עם מינימום אנשים סביבם. נשים אלו גורמות לתסכול רב בקרב הסובבים להם אשר אינם מוצאים גישה מתאימה אל ליבם ומרגישים כי אין ביכולתם לסייע. לכן, נסי ליצור אווירה תומכת, אך לא מאיימת. נסי לגרום לחברתך לחוש את קרבתך, דאגתך ואהבתך גם אם אינך נמצאת פיזית עימה. חשוב שהיא תדע כי את שם בשבילך, וכשתהיה מוכנה היא תיצור עימך קשר. למרות שנראה כי אקטים רבים אותם אנו עושים הינם חסרי משמעות, הם יכולים גם להיות בעלי ערך רב עבור חברתך. באשר אליך, הדאגה שלך לחברתך הינה כנה ואמיתית ולכן אין בדאגה שלך לגורלך להפחית באהבתך ודאגתך לגורלה של החברה. טבעי הוא שתחושי דאגה גם לגופך כאשר המחלה פוגעת בחברתך, אשר אני משערת שהיא בת גילך וקרובה אליך במאפיינים נוספים. כל זה הוא טבעי ולגיטימי, ולכן שימי לב שלא פניתי אליך בשם שאימצת לעצמך - "אגואי" אשר אמור לרמז על האופן בו את תופסת את עצמך. אינני רואה בך אגואיסטית בגלל הדאגה שלך לגורלך. קרובים רבים של אנשים חולים חשים רגשות שונים, ואינם מוצאים מקום לפרוק רגשות אלו. לכן, חשוב שבחרת לפרוק את העול מכתפך ולשתף אותנו במה שעובר אליך. אנו כאן בשבילך כפי שאנו בשביל חברתך. בברכה, אנה

תודה רבה