יאוש

לאנה ובנות הפורום היקרות, בהמשך להצעה של גלית החלטתי להיחשף לשתף אותכן במה שעובר עליי. ללא קשר למחלה אני כבר שנים רבות מרגישה יאוש טוטלי אשר חודק לעצמותי, אין לי עניין בכלום. בעלי לא מעניין אותי, העבודה חסרת תכלית. . אני מרגישה כי כלום לא קורה ואני רוצה שמישהו ינער אותי ויכניס עניין בחיים כי כרגע אין משמעות לכלום.אני רוצה משמעות. האם שמעתם משהו על קשר בין יאוש לחולי? האם הבאתי את זה על עצמי? אנה ובנות אני אודה לכם אם תולכו לייץ. ממש לא נוח לי עם החשיפה הנ"ל.

אני מאמינה שאת המחלות והיאוש אנחנו מביאות על עצמנו, ואני בטוחה שברגע זה הרבה בנות מזדהות עימי והרבה חולקות עלי. יש ספר שניקרא "אתה יכול לרפא את חייך"... או " הכוח טמון בך" הספרים שייכים לאישה מדהימה בשם לואיז היי. נתגלה אצלה סרטן הרחם והרופאים נתנו לה 1/2 שנה, והיא הוכיחה למדע ולעצמה שהכוח טמון אך ורק בה וכמו שהיא הביאה על עצמה את המחלה ככה היא גם ריפאה את עצמה. בלי קשר למחלה , לכי לחוגים לדברים שיגלו בך עניין, דברים שיגרמו לך לצאת קצת מהשיגרה. מאחלת לך הרבה בריאות אור ואהבה... ואני יודעת כל כך יודעת שזה כל כך קל להגיד או לייעץ..אבל בשטח קשה לקום ולשנות דברים, אבל קצת כוח רצון....פשוט קצת והדברים כבר יזרמו... חיזקי ואימצי שולחת לך חיבוק ענקייייייייייייי

שלום לא נמצא שאצל אנשים דכאוניים יש יותר סרטן כלל לא וגם לא אצל מיואשים כן נמצא שאצל נשאיות הגן יש הסתברות גבוהה מאוד שהן תחלנה במחלה הזאת חולים אנשים שמחים, אדישים, מיואשים קרייריסטים, עניים ועשירים אין אפליה... היאוש לא טוב לכשעצמו - יש למצוא עניין בחיים אבל זה לא הגורם למחלה - לבטח לא. בברכה, ריקי

אין קשר בין ייאוש לחולי בסרטן, חולים בזה כל סוגי האנשים עשירים עניים, שמחים ועצובים (ברור שלעשירים החולים במחלה זו טוב יותר...), אין תשובה מדוע. בייאוש אפשר לטפל (פסיכולוגים, אנשי מקצוע וכו") ובאופן יעיל. יש המון בריאים שגם הם מיואשים, טוב צרת רבים לא חצי נחמה, אבל זו המציאות...

למיואשת היקרה שלום, ראשית, ברצוני להתייחס לטענה שאת הבאת על עצמך את המחלה. כפי שציינה לימור אכן ישנם ספרים אשר מנסים לסייע לאנשים למצוא את הכוח הטמון בהם להילחם במחלה ולהביא לנסיגתה. מחברי ספרים אלו טוענים כי יש ביכולתו של החולה לסייע להאריך את חייו ולהביא לנסיגה של המחלה. אולם, אין להסיק מכאן כי הדברים עובדים גם בכיוון ההפוך, כלומר אין להסיק כי האישה אשמה במחלתה או הביאה אותה על עצמה. אין בספרות הוכחה מדעית כי רגשות הם אלו אשר גורמים לסרטן או למחלות אחרות. ולכן בשום אופן לא ניתן להסיק כי החולה עצמו אשם במחלתו. ואם נשמעים טענות כי רגשות מסוימים מביאים למחלה, אזי יש לבדוק בעין ביקורתית את המחקר ולראות האם זהו באמת מחקר מדעי, מי עומד מאחוריו ומהי האוכלוסייה עליה נעשה המחקר וכ"ו. מחלות נגרמות על ידי מגוון עצום של גורמים ביניהם מטען גנטי, חשיפה לזיהום, סגנון חיים, מזון ועוד גורמים שונים. הייאוש עליו את מדברת הינו תחושה עמוקה אשר מתקשרת אצל מטופלים רבים לחוסר משמעות ולכן גם לחוסר תקווה. הייאוש כפי שאת מציינת ומציינות חולות רבות הסבלות מתחושות אלו נהפך לחלק מהתמונה של עולמם. לפי לה-שאן מחבר הספר "סרטן כנקודת מפנה" ייאוש היא הנטייה הבסיסית שהתגלתה בחייהם של רוב חולי הסרטן במהלך טיפול פסיכולוגי. הבעיה העיקרית של הייאוש קשורה לאמונתם של אנשים שהעצמי שלהם הוא משהו שיידחה על ידי הסביבה כפי שהוא נדחה על ידם. לכן, מרבית האנשים הסובלים מייאוש מאמינים כי אינם טובים דיים בשביל שאדם אשר יאהב או יעריך אותם. כפי שציינתי אינך אשמה במחלתך אולם את יכולה לגייס את עצמך להילחם במחלתך. כך שבמקום להעמיק במחשבה כיצד הייאוש גרם למחלתך את יכולה לגייס את כוחותיך להלחם בייאוש ולשנות את חייך. חלק מאנשים מצליחים לעשות זאת לבד, אולם, אחרים מצליחים להיעזר באיש מקצוע אשר מלווה אותם ומסייע להם לגייס את כוחותיהם. ביחד הם לומדים כיצד ניתן לראות את מחלתם כנקודת מפנה בחיי החולה אשר תשים קיץ לייאוש שלו ותביא לצמיחה חדשה בחייו. מכיוון שהבעיה העיקרית של האנשים המיואשים, היא האמונה כי העצמי שלהם חסר ערך, המיואשים נוטים להתכחש לעצמם. בהקשר זה, העבודה הטיפולית יכולה לסייע לאדם לראות את עצמו וללמוד לאהוב את עצמו. מכיוון שאינני מכירה אותך ולא יודעת מהם הדברים אשר גורמים לך אושר ושמחה ומהם החלקים אותם את אוהבת בעצמך. נסי לענות על שאלות אלו לעצמך ולבנות את חייך בהתאם לתשובות אלו. את יכולה להסתייע באיש מקצוע שינסה למצוא את החלקים הללו בך וללמד אותך לאהוב את החלקים הללו. נסי לברר, יתכן ובמסגרת בית חולים את זכאית לשרות פסיכולוגי. בנוסף לכך, עמותת אחת מתשע מקיימת קו חם המאויש על ידי נשים אשר עברו חוויה דומה לשלך וישמחו לעזור לך בטלפון 1800-363-400 כמובן שאת מוזמנת להמשיך ולפנות אלינו, אנו כאן בשבילך בכל עת, אנה גולדברט

אנה שלום, התחברתי מאוד לדבריך. המון תודה על התשובה המפורטת והמושקעת,דבריך נותנים לי תקווה וכוח. הבעיה שלי באמת היא האדישות אשר פיתחתי לחיים שלי, המחלה התקבלה כעוד אירוע שקרה ולא מעבר לכך. הדברים שכתבת נגעו בי מאוד ואני מעריכה אותך ואת כל הבנות שניסו לעזור. תודה על כך.הבעיה היא מאיפה לוקחים את הכוח והתקווה?! אוליי באמת אנסה לקבל עזרה. תודה ובריאות לך ולכל הבנות אשר ניסו לעודד אותי ולחבק גמר חתימה טובה.