הראש היהודי....
דיון מתוך פורום סרטן השד
למי שזה משעמם שלא תקרא,נתברכנו במדינתינו בטובי המוחות, חלקם יושבים במכון ווייצמן, ומידי פעם אתה נוטל את העיתון לידיך /או גולש באינטרנט וקורא על הפיתוחים/רעיונות/התקדמות מול מחלה ארורה זו. שאלת התם הנשאלת היא לאחר מכן מדוע קוראים על בדיקות מתקדמות כ"אונקוטייפ" שמתבצעות רק במדינת הדוד העשיר מאמריקה (במחיר סמלי של כמה אלפי דולרים),ועוד חידושים, פיתוחים אחרים,(כמו טקסוטר שכתוב שהחלו להשתמש בו גם כטיפול ראשוני השאלה איפוא...) היכן טובי המוחות כאשר מדובר בעמך ישראל (בעיקר אילו שידם אינה משגת...),טוב אז יש הפרוטוקולים של הטיפולים שכולם מכירים, והטמוקסיפן שנבלע ע"י נשים משך 30 שנה...., מדוע קיימת בכל זאת התחושה שיש עוד חידושים/התפתחויות שמשום מה לא היגיעו אלינו..., מאחר וכלכלתינו "צמחה" והתפתחה בשנים האחרונות ע"ח החלכאים והנדכאים והחולים, והייצוא גדל, כנראה שגם כל חידושי מכון ווייצמן מיוצאים לחו"ל במחיר טוב השאלה מי נהנה מייצוא רעיוניות אילו ,ואנו ונשארנו עם ידידינו הוותיק טומוקסיפן.
ברוך שובך, חסרת לפורום. לשאלתך- האם אתה מודע לכך שגם בארץ הדוד סם, אפילו טיפולים כמו טקסוטר/טקסול ולעיתים הותיק מהם CAF אינם נכללים בכל מקרה בביטוח רפואי ומשלמים עליהם מיטב הכסף - בפרטי? מוזר שיש מן סטיגמה על הרפואה בארץ, לא שאין מקום לשיפור, אבל, מה לעשות שיש רק עוגה אחת ואותה צריך לחלק לכולם ולהכל? האם אתה יודע שפמרה נכנסה לאנגליה רק לפני שנתיים ? וגם זה ממש לאט, ואילו כאן היא כבר היתה בסל? שם שי לי מכרה שמחכ לטיפולים ולפגישות עם רופאים חודשים! שוחחתי עם מכרה מגרמניה והיא מספרת ששם טיפולים כימוטרפיים לא ניתנים מהר כמו כאן, לטוב ולרע, הרבה בגלל "סל בריאות" (מה שאצלי מעורר תהייה האם לאור הנגישות הפחות נגישה יש להם תחליפים כמו סנט ג'ורג'?) שלא תבין, אני חוזרת וטוענת שיש מקום לשיפור בכל מקום, ובטח שכאן, והייתי רוצה לראות את ההרצפטין בסל, וגם את כל הבדיקות. אבל, המציאות, אין מה לעשות, בכל ההיסטוריה לבעלי ההון היתה נגישות ליותר אפשרויות, ואין מצב שאת זה נוכל לשנות, כי כסף קונה הרבה יותר מאשר אין כסף. ועוד מילה קצת קשה- יש הבדל גדול בין להאריך חיים, ואז יש גם לקחת בחשבון את איכות החיים, ואת העלויות (כי אז לא נשאר הרבה לאחרים שאולי אצלם יש הצלת חיים) .. ואת הנושא של הצלת חיים... מצטערת עם זה נשמע קשה, אבל מהחיים אני אישית לא מכירה אף אחד ואחת שיצאו מזה "בחיים", ושכולנו נחהי בבריאות טובה ומאושרת עד 120, אבל, הסוף ידוע מראש - מרגע הלידה.
שלום לך נכון שאצל הדוד סם גם שם יש בעיות, דווקא חשבתי על גרמנייה טובות, אבל לפי דברייך לא משהוא, שמעתי שבשוודייה נורווגייה, הולנד (כל ארצות "בנלוקס"), ובכלל מה שמכנים מדינות המערב המתקדמות, אדם אינו צריך לבטח עצמו בביטוחים משלימים אלא יכול לסמוך על המערכת הקיימת ,אני למשל אחרי שאשתי חלתה (ועוד כמה חברים גברים לאו דווקא בסרטן...)רצתי וביטחתי עצמי מכל הכיוונים לביטוחי תרופות לא בסל, ניתוחים מיוחדים, וכן, טוב אני יכול להרשות לעצמי. את אשתי כבר אי אפשר לבטח.., וברור לי שגם מי שמבוטחת בביטוחים אילו ותבוא לבקש הרספטין למשל, היא תאלץ לתבוע את חברת הביטוח (כי חב" הביטוח תסתתר מאחורי הטיעונים של מחלקת הבריאות שעוד לא אישרו את זה...), אבל עדיףביטוח זה מאשר כלום. הנ3ודה החשובה בעצם היא שבמדינת היהודים שאמורה להיות כיום מדינה מערבית מתקדמת שמוקע והתקבלו בה סכומי עתק כולל תרומות מכל העולם, ומעבר לכך עם הראש היהודי, וה"התחשבות, עזרה וכו" שאנו אמורים היינו להתהדר בה כיהודים, נאלצים כמו בעיירה היהודית לפנות לתרומת הגביר (ויצרנו הרבה "גבירים" בעזרת "כלכלתינו המתקדמת"), ולבקש מהגביר תרומה להרספטין למשל.(פה אפשר לגלוש לפוליטיקה אך זה לא המקום). אני לא מכיר סוג זה של סרטן (שזקוקים להרספטין), אך הספיק לי לקרוא מאמר מזעזע מהעיתון ששמרו לי בהעדרי שדובר בו שהסיכון לחזרת סרטן זה גדולה מאוד, והרספטין יכול למנוע כבר בהתחלה. אגב הסרטן מבחינה רפואית הוא כבר אוייב הציבור מס" 1 , אז נקווה שהגבירים יעזרו....