אכזבה

אני די מאוכזבת מהיחס שאני מקבלת מהמתנדבות שלכן, הריי אתן אמורות לתמוך בנו לחזק את ידינו, בסוף יוני עברתי ניתוח כריתה מלא, אחרי שבוע יצרו איתי קשר, ומאז... שקט.... עכשיו אני בטיפולים כמותרפיים ועכשיו אני זקוקה לתמיכה יותר מתמיד.... אולי אני טועה ואני זו שצריכה ליצור אתכם קשר...הרי את הטלפון שלי יש לכם.... מעניין

יש לי הרגשה שלא הבנת נכון, ראשית המתנדבות שמגיעות - על פי מיטב ידיעתי הן של "יד להחלמה" של האגודה למלחמה בסרטן. ונכון, יש קו פתוח לעמותה ולמתנדבות ואת זו שאמרוה ליצור את הקשר, ואם רוצה ללכת לפגישות של קבוצות תמיכה, שמפעילות ח.ס.ן, האגודה או אחת מתשע. כמו כן יש פורום של סרטן שד ביחד איתך במעריב, ושם יש תמיכה כמעט מיידית של נשים שנמצאות ומכירות את שעובר עליך. מה שחשוב שתדעי, שבכל מצב, את זו שאמורה ליזום, יש גם כאלו שרוצות להיות לבד, ולכן יש לכבד את רצונן. ברגע שתודעי שאת זקוקה ורוצה, אני בטוחה שתמצאי המון תמיכה. ושהטיפולים יעברו בקלות, עד כמה שניתן.

כרמי שלום, צר לי על האכזבה שלך, ואני שמחה על קריאתך אלינו. זה דבר אחד בעיני להרגיש "נזקקת" לתמיכה, אני מניחה שזו ודאי תחושה לא מוכרת ולא קלה. אני מעריכה אותך על יכולתך להגיד לנו למה את זקוקה, כי אם לא נגיד מי יבין למה אנו זקוקות כרגע, באמת? אני אשמח אם תוכלי להעביר אליי את הטלפון שלך (למייל האישי שלי [email protected] ואני אבקש מאחת מהמתנדבות שתחזור אליך עוד היום. בכלל, הקשר בין מתנדבות הקו החם לפונות יכול להתקיים באופנים שונים. יש כאלה שמעדיפות ליצור קשר רק כאשר הן רוצות וזקוקות. ויש כאלה שמעוניינות שיתקשרו אליהן, ויתמכו בהן. כדאי, בשיחת הטלפון הבאה לשוחח על מה נכון לך כרגע, סביב המצב בו את נמצאת. ואנו נשתדל מאד להענות לכך. מחכה לשמוע ממך בהקדם נועה גואטה רכזת תמיכה וסיוע

את אשתי כבר בעת הניתוחים ביקרה מתנדבת וכן תמיכה טלפונית והזמנה לחוגי תמיכה, ומעבר לזה אם תפני טלפונית, יענו לך ויתמכו בך, יש גם ל מיני חוגי תמיכה כללית נראה לי שהחולה אמורה לפנות, או בן זוגה באם היא לא מסוגלת. הרבה בריאות