הריון חששות!

שלום לכן, הרבה זמן שלא כתבתי בפורום אני כותבת רק שעולות מחשבות אני בת 31, בגיל 26 אחרי לידתה של בתי הבחורה חליתי ,הובחנתי גם כנשאית של brca1 עברתי כריתה דו צדדית שחזור וטיפולים, התגרשתי אחרי המחלה ונשאתי שוב לבחור מקסים לפני יותר משנה שקבל אותי כמו שאני, הכי אשה בעולם ואני מרגישה כך !!! חלמנו יחד על להרחיב משפחה לי יש בת מנישואים קודמים, אפשרו לי ללדת כי כריתת השחלות עומדת על הפרק, אתמול גיליתי שאני בהריון, זה מוקדם מאד לספר לסביבה . מצד אחד אני מאושרת כי המערכת שלי חזרה לתפקד אחרי שנתיים של זולדקם ושנתיים נוספות של טמוקסיפן .... אבל אני כל כך מפחדת... !!!!, הפחד לא מרפה.. הרגשות כל כך מעורבים... אני רוצה להאמין בכל ליבי שהקשה מאחורי, עברו שנים שיקמתי את חיי... אבל הפחד הוא יושב לי בגרון ומעקצץ לו... אולי תוכלו לזרוע בי קצת כח.... כי יש לי חיים נפלאים ומאושרים מלאים באהבה ועשייה ... אבל הפחד... אלוהים - הפחד אני

שלום האם את מוכנה להרחיב בענין הפחד הגדול שאת מרגישה. יש לך מזל גדול כי שיקמת את חייך בצורה מופלאה ומדהימה. כל חולת סרטן שהחלימה חוששת מהעתיד והמוות תמיד מרחף מעלינו, אבל צריך להשתדל למצות את החיים ולשמוח, כי אי אפשר לחשוב כל הזמן על הרע. אילנית

שלום גם לך ומודה שחזרת אלי, להרחיב בעניין הפחד... זה עצום אני חושבת שמשפטך האחרון תחם את גבולות הפחדחששות מהעתיד ואם אזכה ל63 שנים נוספות.. אני לא מסוגלת להגיד את זה?! אני ממצה את החיים ועוטפת אותם אלי בשני ידיים חמות ולא מרפות... אבל הפחד ממחר נמצא שם.. לא כל יום לא כל הזמן אבל הוא בהחלט מרחף לו... מן עננה כזו שמזכירה לי שהיא שם... אבל הפחד שניסתי להסביר הוא מהריון כי ה"ויה דלרוזה" היתה בסמוך ללידה הקודמת ויש פלשים מהעבר. גם אין תמיכה גדולה מהקרובים אלי .. משפחה... כי גם להם חששות גדולים ואני סופגת את זה כל הזמן . תודה אני

בהצלחה. האם את עדיין בטיפול עם טמוכסיפן? אסור לקחת התרופה בהריון. באם לא, המשיכי עם ההריון.

לא, אני כבר ללא התרופה יותר משנה וקצת... הייתי שמחה לשאול ... מתי להערתך אצטרך לשקול את כריתת השחלות תודה

אני יקרה שלום רב, קראתי את דבריך עם המון התרגשות. את מספרת שהשתקמת, שאת נשואה באושר ובהריון. וזה נפלא אך גם מפחיד. הפחדים עליהם את מדברת מאוד מובנים ולגיטימיים בעיני. עברת התמודדות לא פשוטה של הסרת שני השדיים, שחזור וטיפולים. תהליך ארוך, קשה ומפחיד. התמודדות עם מחלת הסרטן אינה מסתיימת ביום בו מסתיימים הטיפולים, אלא נמשכת זמן רב אחרי זה. הפחדים והדאגות בוודאי אינם מפסיקים לאחר ההחלמה, כי הרי גם אם הגוף החלים החלים הנפש עדיין זוכרת. אני חושבת שאחת הדרכים הטובות ביותר להתמודד עם הפחד הוא לשתף, להתייעץ ולהתמך בדיוק כפי שאת עושה כאן בפורום. זו הזדמנות ל"הפגש" עם נשים אחרות שעברו התמודדויות דומות ויכולות לתת לך כוח ותקווה. אני מחזקת אותך על פנייתך לפורום ומזכירה לך גם בתוך כל הפחד והבלבול את הכוחות שיש לך שאפשרו לך להתמודד עם המחלה. אנא זכרי שגם הבנות בפורום וגם אנו באחת מתשע נמצאות כאן עבורך, אל תהססי להעזר בנו. מספר הטל' של הקו החם בעמותה הוא 1-800-363-400 בברכה, מיכל כהן, עו"ס עמותת אחת מתשע