מבקשת עזרה

אחרי שכבר סיימתי את כל הטיפולים והכל, ואני נקייה - נפלתי ושברתי הקרסול. אני מיואשת. וקשה לי להתמודד גם עם זה. כידוע, שיקום משבר בקרסול לוקח כמה חודשים טובים. אני תקועה בבית , ואוכלת את עצמי שנפלתי וגרמתי לעצמי נזק מיותר לכל הדעות. נכון שבאים לבקר אבל יש לי רגשי אשמה גדולים שבגלל שניה אחת אני משלמת מחיר גבוה. מרגישה כאילו "סימנו" אותי מלמעלה..

שלום לך לפני הכול את לא צריכה להיות מיואשת צריך לומר תודה לאל שעברת את הכול בשלום ואת נקיה מהמחלה. ובקשר לנפילה זה יכול לקרות לכל אחת וצריך לקבל את הדברים כמו שהם כי אחרי שקרו אי אפשר כבר לשנות אותם אלה לזרום איתם ולקוות שיהיה המחר יותר טוב , אני מציעה לך לקחת את עצמך יותר בקלות ולהאמין שיהי טוב לקחת את החיים בקלות אפילו שלפעמים קשה לעתיד טוב יותר רחלי

למיואשת שלום, באחת מקבוצות התמיכה שהנחתי לאחרונה סיפרה אחת המשתתפות שההתמודדות עם סרטן השד היתה כעין וכאפס לעומת ההתמודדות עם פריצת דיסק שחוותה זמן מה לאחר שחלתה בסרטן שד, ושריתקה אותה למיטה למשך חודשיים. העובדה כי נאלצה לשכב במיטה ללא יכולת תזוזה, בתחושה של תלות מלאה בסביבה, "שיגעה" אותה. לדבריה, לפחות במהלך ההתמודדות עם סרטן השד היא היתה "עסוקה". אני כלל לא מופעת מתחושת חוסר האונים שאת מתארת. להיות מרותקת לבית, להיות עם עצמך, עם המחשבות ועם הפחדים ללא יכולת מילוט זו וודאי תחושה קשה. לא ציינת בדבריך כמה זמן את אחרי המחלה, אבל ייתכן כי זה בדיוק הזמן בו מתפנים מההתמודדות הפיזית של המחלה, הטיפולים, הרופאים בתי החולים, ופתאום מתחילות המחשבות. נראה לי שבנוסף לקושי האוביקטיבי, הנסיבות עצמן, את מוסיפה לעצמך רגשות אשם וכעס במקומות שלהערכתי לא יכולים להועיל ורק מפחיתים מיכולת ההתמודדות שלך. את יודעת, אין לנו שליטה על סרטן השד , אין לנו שליטה על כך שלרגע אבדנו ריכוז ונפלנו, אין לנו שליטה נקודה. יש דבר אחד שבו את יכולה לשלוט, לפחות חלקית, וזה המחשבות שלך. ואני מאמינה שאת לפחות יכולה להפסיק לייסר את עצמך. זה בהחלט לא יפתור את הבעייה - אבל נראה לי שזה יכול להקל עליך. ובינתיים, תחשבי האם ניתן לנצל את התקופה הנוכחית. את מוזמנת לכתוב לנו בכל עת שתרצי ולשוחח עם מתנדבות הקו החם. אולי ניתן לנצל את התקופה כדי לעבד את הדברים שעברת בתקופה האחרונה, על מנת שהרגל תבריא - תוכלי להמשיך קדימה עם כוחות מחודשים. מחכות לשמוע ממך נועה גואטה רכזת תמיכה עמותת אחת מתשע

תודה רבה על העידוד . מקווה שאחזיק מעמד... כי קשה לי גם פיזית וגם נפשית. -האם יש אפשרות שאני אשוחח עם הבחורה שהיתה בקבוצת התמיכה ?? או אולי ע"י התכתבות באימייל?? תודה מראש.