אחרי סרטן שד

אני בת 30 אחרי ניתו למפקטומי+הוצאת בלוטות(בלוטה אחת נגועה)+כימוטרפיה+הקרנות וכרגע מטופלת בטמוקסיפן באופן קבוע. את ההקרנות סיימתי לפני למעלה מחודשיים ואת הטיפולים הכימותרפים לפני כ4 חודשים. מאז אני חיה בחשש מתמיד מחזרתה של המחלה הארורה הזו שנפלה עלי משום מקום בתקופה של פריחה בחיי, אני פוחדת שהסרטן יחזור בממדים גרועים יותר כמו גרורות בחלקים כאלה ואחרים בגוף. הפחד משתק אותי ואיני מצליחה להתגבר עליו אני חיה בסיוט מתמיד. ניסיתי כל מיני דרכים להתגבר החל מכדורי הרגעה וכלה בהרפיות וכלום לא עוזר. הייתי רוצה שתייעצו לי איך מתגברים על זה? והאם אי פעם יהיו לי חיים נורמלים? סליחה על הפסימיות.

שלום חמודה אני מבוגרת ממך עם אותו סיפור, על תתבישי לבקש עזרה מפסיכיאטר אני יודעת מנסיוני שמאז שקבלתי תרופה השיתוק והחרדה פחתו כמעט לגמרי והחשש לא נעלם אבל ניתן לשליטה, בהצלחה

היי הילה. כמוך, גם אותי תפסה המחלה בשיא פריחתי, אני בת 32.. וגם אני קצת אחרי. גם אני כמוך מלאה בפחדים וחששות שהמחלה תחזור, וכל כאב קטן שרק מופיע ממלא אותי בחרדות שהנה זה חזר.. אך דעי לך שלמדתי דבר אחד טוב ממה שקרה לי - שהחיים הם לא דבר מובן מאליו ושהחיים קצרים מידי (נכון זה נשמע נדוש, אבל זה כול כך נכון כשחווים את זה על הבשר שלך). דווקא הפחד תמיד מזכיר לי שצריך ללמוד לחיות את הרגע, ולחיות אותו בצורה הכי טובה ולא לחשוש ממה שהעתיד מזמן לנו... הכל יכול להיות.. נכון זה קשה אבל אפשרי. נסי להשיג את הקלטות של לואיס.ל היי במיוחד את הקלטת שמדברת על "ריפוי עצמי" לי זה עוזר עד היום. מקווה שעזרתי במשהו.. ושהייה לנו רק בריאות. בהצלחה

שלום הילה ושלום מרינה, חששותיכן מאד מובנות ולגיטימיות. אנו מציעות לשתיכן להיעזר בנסיונן של מתנדבות הקו החם של עמותת אחת מתשע, כולן חולות סרטן שד שהחלימו והוכשרו לסייע לחברותיהן. הקו מאוייש בימים א' - ה' בשעות 7 - 4 אחה"צ ומספרו 1800363400 .