לנסות להיות אופטימיים.

בימים האחרונים מגיעים לאתר הודעות נוגעות ללב של נשים צעירות נשואות /ולא שחלובמחלה ארורה זו, והן תוהות מדוע נגזר עליהן להתמודד שפריחת חייהן מול מחלה זו המוצגת כזוועה. נכון זו למעשה מחלה די זוועתית/ערמומית/שקטה המכה במפתיע. חלק מהאופטימיות שאני מנסה פה להביא בדברי הוא שתראו את התקדמות הטיפול בסרטן שד בעשור האחרון:נוספו-ארימידקס, הרצפטין, טקסול, פאמרה ועוד ועוד, כל הזמן בכל פינה בעולם מנסים עוד ועוד, ודווקא סרטן שד הינו בר טיפול וריפוי יותר מסרטנים אחרים. אז נכון שככל שעוברות השנים פוחדים שהוא יחזור מאידך גם מגלים תרופות חדשות ומפתחים קיימות. אז טיפ טיפה אופטימיות. הרבה בריאות לכולן.

לא לקנות כול תרופא שהרפואה ממליצה כי לרפואה אין תשובה לסרטן

מדובר על נשים שכבר חלו, אל מי תלכנה אם לא לרופאים. נכון אין תרופה לסרטן. אז מה אתה מציע?