נפלו עלי השמיים

זהו נגמר שבוע של סיוט לחכות לתשובות של הביופסיה זהו יש לי סרטן בשד ימין גו שבגודל 1 ס"מ וסימנים להתחלוקות נוספות בתוך השד... חרב עלי עולמי, אני חלק מהזמן בוכה ובחלק השני מנה להרגיע אחרים, חברים ומשפחה יש לי 3 בנים קטנים שבינתיים יודעים שלאמ איש גו שוהי אבוקדת מה זה ואפילו תהיה קצת בבית חולים. זהו מתחילים בניתוח, ולי הפתולוגיה יחליטו אם מדובר בהקרנות או כימותרפיה.. למה, למה רק בת 38 מה עשיתי רע למישהו מהר אני זקוקה לעזרה אני נופלת למטה.... בבקשה

לכרמי שלום, ראשית - הרגעי. גוש בגודל 1 ס"מ משמעו שגילו את זה בזמן וזה הכי חשוב !!!! ייתכן והטיפול שתעברי יסתכם רק בניתוח להוצאת הגוש וזהו , יתכם שתצטרכי גם כימותרפיה ו/או הקרנות. מה שחשוב עכשיו זה שהרופא יקיים שיחה איתך ורצוי גם עם בן זוג או קרוב אחר , לגבי הפרוטוקול לטיפול. לי גילו את הגוש כשהיה כבר גדול מאוד , ועברתי את כל הטיפולים , בלי הנחות, והנה , אני פה , עובדת, חיה ונושמת. אם תרצי עזרה או מידע נוסף - תרשמי את האימייל שלך או מס' טלפון. ממני. ס.

קודם כל תודה על התשובה המהירה יש כרגע לחץ נוסף כי עושים בירורים לגבי שאר חלקי הגוף הרי זהו סרטן שפוגע בעצמות בראות ןבכבד... ביום ראשון יש לי מיפוי וביום שני סיטי, ביום רביעי אני מתאשפזת כבר לניתוח,,,, יש לי פחד נוראי מהתשובות לגבי העצמות, יש לי כאבים בכף הרגל כבר כמה חודשים לא קשים ואף אורטופד לא ידע לומר לי מה זה... אם מדובר רק על השד אז סעכויי החחלמה טובים יותר הפחד הגדול שלי זה ליפול יש לי את הכוחות להתמודד עם חרא שכזה....

כרמי יקרה, התקופה הכי קשה לדעתי - היא זו בה את נמצאת כעת - תקופת עיכול הידיעה. תוך זמן קצר, שעות, ימים תחושי שזהו - מיצית את זה וצריך להסתער על המחלה ולהדבירה. כרמי - ידע הוא כח ואת תצטרכי ל"נהל" את המחלה ולהחליט החלטות. כאן, באתר המצויין הזה ישנם מאמרים מאד מפורטים על כל נושא ומושג. ישנן שאלות מותאמות לשאול את הרופאים השונים בכל שלב. למדי את החומר. הניתוח עצמו הוא משחק ילדים וכך גם ההקרנות. הכימו הוא סיפור שונה אצל כל אחת. יש ויש. בכל מקרה 1 ס"מ הוא גידול קטן עדיין ושמחי שהתגלה בזמן. למען הידע ובעיקר התמיכה, כנסי לעוד פורומים, למשל: http://forums.nrg.co.il/index.php?act=forum&do=forum&forum=120 אשר בו אחוות הקהילה נותנת המון. ובעיקר, צאי לדרך בהחלטה נחושה שעוד כמה חודשים, ואת אחרי כל זאת. אנו בשבילך כשתרצי. בהצלחה!!!

תודה על התשובה הזריזה... בכל זאת יום שישי היום.... יש לי בעיה עם ניהול המחלה אני רוצה להיות בשקט לט רוצה לחשוב יותר מדי... שיכנסו לשם יוציאו את זה יעשו טיפולים וזהו אין לי כוח נפשי לחשוב על תהליכי ההרפאות.... אני לא רוצה שהחיים שלי ישארו נתונים להחלטות שלי... בשביל זה יש רופאים ואני מקווה שהטובים ביותר. תודה על ההמלצה לפורום נוסף...אני בעיקר זקוקה לאיזו קבוצת תמיכה והבנתי שאין בירושלים יש לך מושג לאיזה עמותה או אגודה יש?

שלום לך 1 סמ זה סרטן התחלתי כמעט ממש תפסת אותו בזמן נקווה שאין בלוטות נגועות מי שאני מכירה עם גידול בגודל הזה בדרך כלל הבלוטות שלה נקיות הקרנות זה קרוב לודאי כימו - תלוי בסוג הגידול מה כוונתך בהתחלקות נוספת בשד? האם הכוונה למוקדים נוספים שניראים חשודים? תמתיני לתוצאות הפתולוגיה לבטח יש אלפים על אלפים של נשים שעברו את מה שאת עוברת והיום הם מאחורי זה - נכון, החיים ניראים אחרת למילה סרטן יש השפעה מגית על כולנו אבל 1 סמ זה ממש לא סוף העולם. חיזקי ואימצי את תעברי את זה בברכה ריקי

ריקי לט טוב בכללל ובטח שכן נורא, המילה סרטן בעצמה היא הנוראית מכל.... יש לי בית להחזיק 3 ילדים קטנים שבעיקר אני פוחדת עליהם... ילד בן 13 שיש לו 2 חברים שאיבדו אחד אב והשני אחות קטנה מהמחלה המזעזעת הזו... לא רוצה ליבהל השני בן ה10 שואל הרבה שאלת ומאוד קשה לי לענות לו.... בן ה-4 לא מגיב אבל אני הכי פוחדת עליוווו הוא רק בן 4 על בעלי אני סומכת ב-100 אחוז אבל... יו אלוהים כמה קשה לי ומבחינתי לא משנה באיזה גודל הגוש... משנה לי שהוא שם.....

כרמי, אני מאד מבינה אותך כי את מזכירה לי נשכחות. זה לה היה כל כך מזמן שגיליתי שיש לי גוש בגודל 6 ס"מ בשד, רק לפני שנתיים וחצי, אבל כל כך הרבה דברים עברו מאז - כימותרפיה, הקרנות, מס' ניתוחים - ובין לבין גם פגשתי את אהבת חיי ונסענו לטיול של 4 וחצי חדשים לסין. עם הבשורה המרה מתחילה המלחמה אבל בשום פנים ואופן לא נגמרים החיים. התשובה שלי לשאלה "למה" שהטריפה אותי כשגיליתי שאני חולה בסרטן היתה "כי אני יכולה לנצח אותו". וגם את יכולה. אני לא יודעת כמה את חושבת שאת חזקה אבל מה שבטוח הוא שתגלי שאת הרבה, אבל הרבה יותר חזקה ממה שאת חושבת. התקופה שאת נמצאת בה היתה לי הקשה ביותר - היה לי קשה לתפוס ולהבין מול מה אני מתמודדת ואיך אני הולכת להתמודד עם זה. הרבה שאלות, הרבה בדיקות, הרבה אי וודאות, הרבה החלטות על מהלך הטיפול (לרופאים שונים דיעות שונות). לאט לאט עכלתי את הבשורה, התחלתי ללמוד על המחלה ודרכי ההתמודדות (קונבנציונלי, לא קונבנציונלי, נפשי, רוחני..), ומהרגע שהתחילה המערכה עצמה והתחלתי בטיפולים, נהיה לי יותר קל. עד המחלה רפואה היתה סינית עבורי וציפיתי שהרופאים ינהלו את המערכה בשבילי אבל מהר מאד הבנתי שאין לי ברירה אלא להתחיל לאסוף מידע ולקבל החלטות רפואיות עבורי. היה לי מאד קשה ומאד לא רציתי בזה, אבל זה גם נתן לי תחושה של שליטה על המצב והרגשתי פחות חסרת אונים. אני שולחת לך כח, אומץ ותקווה. אני נצחתי בגדול, וגם את תנצחי בגדול!! גלית

הי גלית, כל כך מעודד היה לקרוא את דבריך. יש בהם המון המון כח והמון תקווה. ואני דווקא מתעניינת בנושא מציאת בן זוג. את כותבת שהכרת את אהבת חייך אני גם כן צעירה שחלתה ולא כל כך יודעת איך להתמודד עם מציאת בן זוג מתי לספר על המחלה, פוחדת מהתגובה של הצד השני. אשמח לקבל ממך טיפים. המון תודה מיכל

נו טוב באמת לא נעים - אבל גם לשבת ולבכות זה לא ממש פיתרון פראקטי. לסרטן אין גיל - הוא לא ממש יודע שאת בת 38 וזה גם לא ממש רלוונטי - אז מה אני הייתי בת 32 ואני מכירה גם יותר צעירות (25 ו 29). קדימה להתעשת לנשום עמוק ולצאת לקרב - רק ככה מנצחים. גם לי יש ילדים ורק בגלל זה לא שווה לוותר - צריך להיות חזקים ומעשיים וזה עובר הרבה יותר מהר ממה שחושבים אז בהצלחה ורק בשורות טובות

כרמי היקרה, אנו בעמותת אחת מתשע עומדים לרשותך בכל עת . אנו מזמינים אותך להתקשר לקו החם המאוייש בנשים שעברו את המחלה כולל נשים צעירות, והן כאן בדי לתמוך. טלפון 1-800-363-400 ימי א-ה. בנוסף בעמותה קבוצות תמיכה , אנא התקשרי. בברכה, צוות אחת מתשע

היי כרמי גם לי נפלו השמיים בגיל 38, למעשה זו המתנה שקיבלתי ליום ההולדת, אבל הנה אני כאן ועוד בנות אחרות רבות. לכלנו נפלו השמיים, אבל השמש מתחילה לזרוח מהר מאוד. קחי את עצמך בידיים, עד כמה שזה קשה, תבכי, כי מותר לך. אבל יש לך מלחמה לנהל. לאסוף מידע, לבחור את הרופאים הכי טובים , להתארגן לקראת התקופה הקרובה. מקוה שתקבלי את הטיפולים הקלים ביותר ושהכל יעבור מהר וקל. אל תפחדי לשאול, ולבטא את מה שאת מרגישה בהצלחה

רק עכשיו אני יושבת וקוראת את מה שכתבת, ורציתי להגיב אפילו שזה מאוחר קצת גם אני עברתי בגיל 38 את אותו סיפור והייתי מטופלת בשתי תאומות קטנות וחשבתי שהגיע סוף העולם, אבל אנחנו הנשים עם חזק ועוברות הכול , רציתי לחזק אותך ןלאחל לך רק טוב ואני בטוחה שיהיה בסדר. ממני מחזקת מאוד מאוד רחלי

כרמי היקרה אני שומעת מתוך דברים את הבלבול, הפחד והיאוש וכולם מובנים ולגיטימיים ומאפיינים את השלב בו את נמצאת. גילוי מחלת הסרטן היא חוויה קשה מאוד, מפחידה ומאיימת. את מדברת על תחושה של חורבן ועל בכי וכאב ואני מציעה לך לתת לכל התחושות הללו מקום, אל תלחמי בהן, תני להן להיות. אני גם שומעת אותך מבקשת עזרה ואני מחזקת אותך על כך. בשלב זה כדאי וחשוב שתגייסי את כל התמיכה שאת יכולה לגייס לעצמך הן ברמה הטכנית והן ברמה הנפשית. אני מזמינה אותך להמשיך ולהעזר בבנות הפורום ובמתנדבות הקו החם. אנחנו כאן בשבילך, מיכל כהן, עו"ס עמותת אחת מתשע

12.6.05 כרמי שלום רק עכשו קראתי את מכתבך. ההרגשה שלך טבעית ומוכרת לי עקב מחלתי. מאחר ועברתי את כל הסבל הכרוך במחלה, כולל ניתוחים, כימותרפיה והקרנות, אין יותר טובה ממני להגיד לך שהשמיים מתבהרים והחיים שוב יהיו יפים. אם יש לך שאלות אני לרשותך ורד