הצילו!!!

ביום שני שעבר מצאתי גוש בשד ימין ביום חמישי כבר עברתי ממוגרפיה וביופסיה....הרופא אמר "שה ממש לא נראה טוב, לא מוצא חו בעיניו".... מאז אני לא מתפקדת....אני בוכה כל הזמן....דרך אגב אני בת 38 יש לי בבית 3 ילדים קטנים מה אני עושה....יש אצלכם משהו שיכול לעזור לי אני על סף התמוטטות מוחלטת....

לאמא שלי היה את זה בגיל 42 דבר ראשון חשוב לנשום עמוק ולהירגע, כדי שתוכלי לעשות שיקולים נכונים. פני לקו החם של אחת מתשע- 1-800-363-400 לאמא שלי הם נתנו שם ומספר של אישה מהאיזור שלנו (בהסכמתה כמובן) ע"מ שתדבר איתה ותספק פרטים. חשוב לא להרפות מהרופאים ולבקש תשובה לכל שאלה,. עלייך לברר היטב ולקבל חוות דעת מיותר מרופא אחד על מצבך. היי עירנית לכל פרט, ערכי רשימה של שאלות ודרשי תשובות ברורות עם "קבלות"! בקשי תמיכה נפשית וטכנית ממשפחתך. אם חלילה תצטרכי לעבור כריתה ושחזור- ודאי שהרופא יעשה שיחזור טוב ומקצועי ולא "סתם" כדי שיהיה לזה צורה של שד "פחות או יותר". במקרה של אמא שלי הייתה הזנחה פושעת של הרופאים, השאירו לה תחבושת לוחצת על השדיים במשך זמן ממושך יותר מהדרוש ונוצרו לה פצעי לחץ מהם סבלה זמן רב. בנוסף, זה עיוות לה במקצת את צורת השד המשוחזר. כל זאת תוצאה של חוסר הבנתה של אמי בנושא והליכה כמעט "עיוורת" אחרי דברי הרופאים, שפעמים רבות חמקו מאחריות. כפי הידוע לי כיום- ניתן לבצע שחזור כמעט תואם למקור, עם צורת שד יפה וקעקוע של פיטמה. בררי עם הרופאים הפלסטיים שבוודאי תופני אליהם, וכמו כן אצל "אחת מתשע". אני לא יודעת באיזה גילאים ילדייך, אך מנקודת מבט של בת אוהבת ותומכת (וצנועה כמובן:)) חשוב לספר לילדים, בצורה עדינה אך ברורה, מה מתרחש. בהתחלה ההורים שלי ניסו להסתיר אך אני ואחיי חשנו שמשהו לא כשורה וזה רק גרם לנו למתח ולציפייה לגרוע מכל. אל תתייאשי, זכרי כי היום הרפואה מתקדמת ואולי אפילו לא תצטרכי כריתה (אולי בעזרת ה' אפילו לא תצטרכי לעשות ניתוח). אם הרופא ימליץ ללכת לניתוח בררי את הדחיפות ופני לקבל עוד חוות דעת מקצועיות. מה שלא יהיה, בדרך כלל יוצאים מזה בשלום ובנזק קטן יחסית למה שהסרטן על צורותיו השונות יכול לעולל. אמי שתחיה מתפקדת כרגיל לגמרי, יוצאת, מבלה, חיה באהבה עם אבי ובאופן כללי בריאותה טובה. הכי חשוב: לעולם לא להזניח. עשי כל שביכולתך בכל מצב שאליו תיקלעי, ואל תפלי לרפיון למרות שזה הפיתרון הכי מזדמן. מבינה לליבך, היי חזקה והשתמשי בכל תמיכה שתוכלי לקבל. רפואה שלמה, הילה.

כמובן ששכחתי להגיד דבר חשוב ביותר- יכול להיות שהכל יתהפך לטובה, כל עוד אין לך תושבה ברורה וחותכת, עשי את מיטב המאמצים לאגור מידע וללמוד על הנושא אך הכל הכל רק בראש כמה שיותר נקי וכמה שפחות לחץ (אני מבינה שזה קשה, אבל זה מה שהכי יעזור לך) במידה ולא תהיה שום המלצה לניתוח, אני מבקשת את סליחתך אם על ההתחלה הלחצתי אותך.

כמובן ששכחתי להגיד דבר חשוב ביותר- יכול להיות שהכל יתהפך לטובה, כל עוד אין לך תושבה ברורה וחותכת, עשי את מיטב המאמצים לאגור מידע וללמוד על הנושא אך הכל הכל רק בראש כמה שיותר נקי וכמה שפחות לחץ (אני מבינה שזה קשה, אבל זה מה שהכי יעזור לך) במידה ולא תהיה שום המלצה לניתוח, אני מבקשת את סליחתך אם על ההתחלה הלחצתי אותך.

לא ברור לי מה הלחץ. כיום אין כריתה ולא שחזורים.אלא הוצאת הגידול שע"פ רוב גודלו כס"מ. יסלחו לי צוות הפורום על חצי המסתורין שבתשובתן, ובעצם היעדר תשובתם, אלא הפנייתם לטלפונים וכו'. אין מסתורין בנושא ,מרבית המקרים אינם בעלי סיכון היום , להוציא כמובן מקרים של גילוי מאד מאוחר. לאשתי הוציאו גידול של כס"מ והיא שככה מזה. רופא המשפחה הותיק והמבוגר שפגשה לאחר הניתוח שאלה אם כרתו לה את השד .אדיוט מבוגר שזכר שבזמנו היו מבצעים כריתה בכל מקרה. הרגישי טוב , לאחר הוצאת הגידול תשכחי מזה.

בהחלט יכול להיות. המקרה שאני מכירה הוא גידול של כ-5 ס"מ, לא לפני הרבה שנים.

ליואב... תודה על העידודֱֱ השאלה שלי אליך היא לגבי התחושות שלך והתפקוד שלך בעניין... בעלי קצת "מתעלם" קצת כועס שאני מספרת לכולם וקשה לו שאני חושבת שכבר ישלי סרטן וזהו בלי לחכות לתשובות.....

עדיין לפי דברייך לא ברור מה יש לך כך שייתכן וימצא הכל טוב. ואם חס וחלילה סרטן הרי שגלית אותו בזמן כאשר הוא קטן, ויש הרבה מחלימות ומבריאות מזה (גם מגושי גדולים של כמה ס"מ) . ברור שעצם המפגש עם סרטן /או אפשרות לסרטן היא מזעזעת בין היתר בגלל התדמית שיש למחלה זו. שתפי את החברים/חברות רק הקרובים שיש לך בהם אימון , ותראי שזה יעזור. ושוב גם אם זה סרטן גילית אותו מוקדם, ויש לך סיכוי מצןין להבריא.

כרמי היקרה אני כמובן מצטרפת לכל מילות ההרגעה שנאמרות כאן. יחד עם זאת אני יכולה להבין את המצוקה הגדולה שאת נמצאת בה כיוון שאי הוודאות היא קשה ובלתי נסבלת. נראה לי שבשלב זה אין מנוס מהחרדות והפחדים הגדולים שמציפים אותך, יחד עם זאת, וכדי לעבור את הימים הקשים שנותרו עד לקבלת התשובה הייתי מציעה לך לא להסס לקבל ולבקש את העזרה מהסובבים אותך על מנת לעבור את הימים הללו ולעשות את הדברים שנראה לך שיוכלו לסייע לך. נראה לי שבשלב זה כל עוד אין תשובות חד משמעיות אין טעם לחשוב על טיפולים, ניתוחים וכו', אלא, לגייס את כל הכוחות על מנת לעבור את התקופה הקשה עד לקבלת התשובות. אני מאוד מזמינה אותך ליצור איתנו קשר ולחלוק את הפחדים, השאלות והקשיים. אנחנו כאן בשבילך מיכל רכזת קו חם, עמותת אחת מתשע

מיכל, תודה רבה רבה את הראשונה לשלא שייכת אותי ישר לקבוצת החולות אלא נתת לי תקווה הלואי שמשאלותי ומשאלותיך יתגשמו אני מבטיחה לעדכן