מבקשת עיצה

היי בנות. לפני כ-4 שנים גילו אצלי סרטן השד. אני בת 35, רווקה. כתוצאה מהמחלה החלטתי לעזוב את העבודה ולהתמקד בהחלמה. היום, כשברצוני לחזור למעגל העבודה מופיע "חור" בקורות החיים שלי. מצד אחד קשה לי לשקר למעסיקים פונטציילים לגבי המחלה ומצד שני אני חושבת שעצם הגילוי לגבי המחלה יכול להוות מכשול בקבלת עבודה, כיוון שמעסיק אולי יעדיף עובדת בריאה עם כל ההשלכות של זה . כיום אני בריאה ומקווה להמשיך להיות כך. אבל אני בדילמה קשה .... מה ואיך לתרצץ את הזמן הזה שלא עבדתי? האם למישהי יש איזה שהיא עיצה ? תודה מראש , נעמה

הי נעמה מכירה את הביטוי "האמת היא השקר הטוב ביותר"? זו דעתי. אם את מסבירה בעל פה בראיון עבודה מה קרה ושהכל מאחורייך, המראיין אמור להבין זאת ואם לא - אז אולי עדיף בכלל לא לעבוד אצל אדם כזה שאלה הערכים שלו. וזה אני אומרת לך מניסיון לאחר תקופות מסוימות שלא עבדתי (אמנם קצרות יותר משלך, ובלי קשר לסרטן - זה היה עוד לפני) ואח"כ התראיינתי. אנשים לא רק שהבינו אותי אלא אף התרשמו מהכנות שלי. לגבי קורות החיים הכתובים - מציעה לא לכתוב על המחלה, פשוט כי זה לדעתי נושא לשיחה ולא להעלות על הכתוב, אלא אחת מהשתיים: או להשאיר ריק, פשוט לסיים בג'וב האחרון בו עבדת, או לכתוב בשנים האחרונות משהו כמו לימודים, או איזו פעילות אחרת - וקצת ל"נפח" את משך הזמן שלה. הרי כולם עושים שיפוצים בקורות חיים שלהם..... ונגיד שהיית נמצאת 4 שנים בחו"ל וחוזרת, זה היה "בסדר" יותר מהחלמה מהסרטן?? ובאופן כללי אני הגעתי למסקנה שהבעיה העיקרית ביחסים בין מי שמחלים מסרטן לבין מי שבריא, זה שהבריאים לא שמים את עצמם במקומנו. לו רק ינסו לדמיין את עצמם במצב הזה.....מה הם היו רוצים שיקרה ואיך יתייחסו אליהם, או אל קרוביהם. וכאמור - בוסית או בוס שלא מסוגלים להיות אנושיים בקטע הזה, אולי לא יהיו אנושיים גם בהבטים אחרים. ודבר אחרון תזכרי - את לא מבקשת טובות!! את רוצה לעבוד, והם מחפשים עובדת , ואת רשאית לבחון אותם בדיוק כמו שהם יבחנו אותך. טיפים מעשיים אולי תוכלי למצוא גם באתרים ופורומים של מחפשי עבודה, לדעתי יש ב- YNET פורום פעיל, שווה לבדוק ולשאול שם. מאחלת לך המון בהצלחה ותעדכני כאן אם יבוא לך..........

שלום לך... כמי שעברה את המחלה נמצאת היום במצב בריאותי תקין לחלוטין... אינני מבינה את ההחלטה שלך לעזוב את העבודה... אני המשכתי להיות מועסקת ואף קיבלתי תמיכה גדולה מאוד ממקום העבודה שלי והיום אף קיבלתי קידום ואני ממשיכה בעבודתי ככל אחת אחרת. לשאלתך.... היום, בשל המודעות הרבה לנושא והפירסומים הרבים ידוע לכל שבמידה ועברת את המחלה את נחשבת לאדם לבריא ככל אדם אחר. כדאי שתצייני זאת במידה ואת נשאלת לגבי התקופה שבה לא הועסקת. מאחלת לך בהצלחה ואשמח לענות על שאלות נוספות שלך במידה ותבקשי לשאול....

עצתי אלייך לא לספר בקורות החיים שלך על מחלתך, מותר "לשפץ" ולשדרג קו"ח, נפחי את התקופות בהן עבדת, צמצמי את התקופה בא לא עבדת, בנימוק, לימודים, התפתחותאישית, הכשרה,התייעצי עם יועצים לנושא זה (ויש הרבה). עצתי אלייך נובעת מהמציאות התעסוקתית האכזרית הקיימת אצלינו היום, ולא ארחיב, וגם אם קשה לשמוע, לא כדאי שתצייני בקו"ח נושא זה ואף לא בראיון. במידה ותועסקי רק לאחר תקופת היכרות עם מעסיקייך אם הם אנושיים ניתן לחשוף אתזה, השוק הפרטי אכזר וקשה. הרבה בריאות.

מעציב שבחברה שאמורה להיות מתוקנת, עולה שאלה כזו , מה לאמר בראיון ומה לכתוב בקורות החיים, לא מספיקה לנשים בלתי מועסקות, ההתמודדות הקשה בשוק העבודה הפרטי הקשה ביותר, עליהן גם להתמודד עם מחלה זו.