קצת רגישות אם אפשר

אשתי קוראת בדבקות את הדברים שנכתבים בפורום ובדרך כלל היא נעזרת בכם רבות, זה מעלה לה את מצב הרוח ועוזר לנו רבות. אני חייב לציין שהיא אהבה מאד את מה שענת ש. כתבה וזה עזר לה מאוד. מה שגרם לה לנפילה גדולה בימים האחרונים היו הדברים שנכתבו מפי חיים שחם . אני מאד משתתף בצערו אך, אני שואל מדוע היה צריך לפרסם את זה? נכון שלא צריכה להיות צנזורה אבל הדברים רק גרמו לסבל ולירידה במורל אצל חולות. אשתי פתאום שואלת אותי מה אני אגיד אחריה וכו' ישנו מתח באוויר מה שניסינו תמיד לפוגג וזה קשה , קשה מאד. אני מבקש קצת רגישות אם אפשר . תודה על כל מה שאתם עושים ר.

באתר כזה מוצאים הגולשים את עצמם מעורבים וחשופים ומתמכרים לאתר, אני אישית לא הכרתי אף פעם ולא ראיתי את ענת ש, אך ניסיתי לא פעם לדמות לי אותה, מה שזעזע אותי זה מותה הסמוך למכתביה, וההספד, ובהחלט זה יכול להשפיע, אני חושב שיש צדדים לכאן ולכאן וקשה לשפוט. אשתך במצב רגיש וכל דבר או שמועה רעה תשפיע עליה, אשתי הייתה במצב כזה אחרי שנתקלה במקרה קשה בעת אשפוז בבית חולים, וחלה אצלה ירידה גדולה שרק אחרי זמן עם טיפול פסיכולוגי זה התייצב. תרגישו טוב מן

אני חייבת לציין שגם לי הייתה הרגשת מועקה גדולה אחרי שקראתי את הכתובים של חיים דמעות זלגו מעיני ומצאתי את עצמי קוראת את ההספד שוב ושוב, כמי שעקבה [כמו כולנו פה] אחרי ענת כל פיסת מידע לגביה מעניין אותי ולמרות הקושי והפחד שכל אחת מאיתנו יכולה להגיע למצב הזה לא עלינו, אני מוצאת את עצמי לפעמים מהרהרת על מה שחיים כתב לענת וזה כתוב כל כך נוגה ועצוב. אני מודה לחיים שהוא משתף אותנו ברגשות שלו, באיזשהו מקום גם אם דבריו גורמים לי צער שהחיים כל כך אכזריים,הם מחזקים אותי, כי יש בשביל מה להילחם. הפרדוקס שהיום סיימתי את הטיפולים הכימותרפים במזל טוב לכאורה אני צריכה להיות שמחה, אז למה אני מרגישה כל כך מוזר .....