יש חיים אחרי המוות

אני פוחדת למות בבקשה עזרה....

דפנה היקרה, עמותת אחת מתשע מפעילה קו תמיכה המאוייש על ידי נשים שעברו את המחלה. אנו עומדות לרשותך בכל עת . מס' הטלפון 1-800-363-400 בברכה, צוות אחת מתשע

כמו שנאמר לי לא פעם : "מסרטן שד לא מתים כל כך מהר..." היום יש ידע רב בנושא, טיפולים איכותיים ותקווה גדולה, יחסית ל"שאר הסרטנים" . באיזה שלב את בתהליך ? אולי אפשר לסייע לך עם עצות , ועידוד בהתאם לשלב בו את נמצאת . תתעודדי . מבעלת נסיון שעברה את כל ה"קורס".

דפנה , מה קורה ? קבלת הודעה שאת חולה? את בתהליך כל שהו של המחלה? את מדוכאת? אבדת את האופטימיות ? אין לך עם מי לדבר? את מרגישה בודדה ? הכל יכול להיות, לעיתים לא בא לחיות במצב כזה או אחר או שמרגישים שאין דרך, אבדנו את הכוחות והאמונה . אבל הכל בזרימה כל הזמן והכל בשינויים והכל חולף ובא שונה דומה אבל אחר זכרי המצבים האלה חולפים מביאים עמם גם תקוות אמונה ואף שמחה ואהבה . אם את רוצה לספר קצת יותר בפורום בטוח נוכל לעזור לך כחברות בפורום . מאחלת לך שמצאי בחזרה את האור שיובל לאופטימיות. באהבה נורית

המחלה כל הזמן מאיימת עליי, אחרי בדיוק שנה זה חזר לעמוד השדרה . אז אך אפשר בדיוק להאמין שהכל הסתדר?

דפנה יקרה, את צודקת, אין פחד נורא יותר מפחד המוות. צדק מי שאמר לך שכולם מפחדים החולים והבריאים כאחד. אבל אין לי ספק כי ברגע שהתבשרת שאת חלית בסרטן השד, המוות נהיה מוחשי יותר מאי פעם. אולי לאנשים הבריאים יש את "הפריוילגיה" לשכוח ממנו לפעמים, או להתעלם מקיומו. אבל מי כמוך יודעת את התחושה שהזמן קצוב, ואי אפשר לברוח ממנה. נראה לי שזה לא משנה לכמה זמן הוא קצוב, ייתכן כפי שכתבו לך שמדובר בפרק זמן של שנים, אבל עדיין ההתמודדות היא עם עצם הידיעה של הזמן הקצוב. אני מסכימה עם כל אותן נשים וגברים שכתבו לך את דברי העידוד המשמעותיים. אף אחד לא יכול לגרום לבשורות הקשות להיעלם. אף אחד לצערי לא יכול לקחת ממך את המחלה האיומה הזאת. יחד עם זאת ניתן בהחלט להקל, ללוות אותך בתהליך, להושיט לך יד כדי שלא תלכי בחשיכה לבד. להקל על הפחדים. לראות גם את מה שיש ולא רק את מה שאין. להיות בכאן ועכשיו ופחות בעתיד...אני מזמינה אותך לדבר איתנו בפורום, איתי או עם מתנדבות הקו החם שלנו. בימים אלו אני מתחילה לבנות קבוצה מיוחדת לנשים המתמודדות עם סרטן שד מתקדם. אשמח אם תצרי איתי קשר כדי שאוכל לעדכן אותך שהקבוצה תיפתח. תודה ששיתפת אותנו בפחדים שלך ותודה לכל מי שהתייחסה אליך. אנחנו כאן. נועה גואטה רכזת תמיכה וסיוע 03-6021717 שלוחה 226

עד כמה שנים אפשר לחיות עם גרורות ? רק את האמת בבקשה. חני

דפנה היקרה. רק עכשו ראיתי את מכתבך. אני מבינה ללבך. למרות שכל חולת סרטן מפחדת מחזרת המחלה, תמיד יש תקווה שלא, וכשזה קורה קשה, קשה. אני מקווה שאת לא מרגישה לבד, ואם כן - ראי כמה תגובות ואהבה את מקבלת. גם אני חליתי והחלמתי. כמובן שגם אני חוששת אך אין מה לעשות והחיים ממשיכים ומנצחים כל דבר. לא אתן לך עצות ולא המלצות, אבל מאוד אשמח אם תספרי לי איך את מרגישה עכשו. אני אף מוכנה להתקשר אליך טלפונית ונדבר, ואולי גם נפגש. ורד

דפנה היקרה 11.5.05 מה שלומך? אנא עדכני האם הרגשתך השתפרה ומה שלומך. ורד שדואגת