קבלת מידע מרופא מטפל על מצב רפואי עדכני
דיון מתוך פורום סרטן השד
דוקטור שלום שאלתי היא כזו: 1 . האם מותר לרופאים להעלים מידע מחולה לגבי עצם המחלה ולגבי חומרת המחלה עקב דרישה של בני המשפחה הקרובים לחולה? 2 . האם בגלל שלדעתם של בני משפחת החולה תהיה לזה השפעה מותר לרופא לא לספר את האמת או את כל האמת על המצב הרפואי ? 3. האם גם במקרה שהמחלה התפשטה ואין כל דרך לרפא או לעצור חיייבים הרופאים לספר לחולה את כל האמת על אף בקשת בני משפחת החולה שלא לעשות זאת? 4. האם ישנם כללים או חוקים כלשהם בקשר לכך? בתודה על התשובה
שלום דוקטור אבקש אם אפשר לענות לי על השאלות שלחתי אתמול בתודה
שלום אור, שאלתך נשלחה ליועץ הפורום. אנו מקוות לתשובה בהקדם. בברכה, צוות אחת מתשע
לבני המשפחה אין מעמד משפטי בכל הקשור לתהליך קבלת החלטות רפואיות ומסירת מידע בין הרופא לחולה. משפטית, הסמכות לקבלת החלטות מצוייה בידי החולה בלבד וכך גם זכותו לקבל מידע. חוק זכויות החולה 1996 קובע בפרק ד', סעיף 13 (ב), כי על הרופא למסור מידע לחולה אודות הדיאגנוזה והפרוגנוזה של המחלה. כלומר, משפטית על הרופא למסור לחולה את הפרטים אודות מחלתו וחומרתה. אבל, סעיף 13(ד) לחוק מאפשר לרופא (לאחר שקיבל את אישורה של ועדת האתיקה של בית החולים) להימנע ממסירת מידע לחולה כאשר הוא סבור שיש בכך לגרום לנזק חמור לבריאותו הנפשית או הגופנית של החולה. שוב, גם כאן אין כל מעמד משפטי לבני המשפחה, אלא הסמכות ניתנת לועדת האתיקה של בית החולים, הכוללת אנשי משפט, רפואה, ובריאות נפש. (סעיף 24 לחוק). כאן, ייתכן ובשלב ראשון ייתכן ויינתן משקל כלשהו לעמדתם ודעתם של בני המשפחה, שכן ייתכן שעמדתו של הרופא מסתמכת על עמדת בני המשפחה. אבל, שוב, ועדת האתיקה כוללת פסיכולוג או עו"ס יכולה לקבוע באופן מקצועי יותר האם צודקת המשפחה בטענתה כי מסירת המידע תזיק למטופל. מעבר לכל זאת, מעגן חוק זכויות החולה את זכותו של החולה לסודיות רפואית (סעיף 19) ולא מתיר לרופא לגלות מידע לבני המשפחה (ולצדדים אחרים) אלא לפי הכללים הקבועים בסעיף 20. לכן, רופא אשר מוסר לבני המשפחה שהחולה סובל מסרטן, כאשר הוא לא קיבל את הסכמתו של המטופל עצמו לגילוי, מפר, על פניו את חובת הסודיות המוטלת עליו. גם כאשר מתיר החולה לגלות מידע מסויים לבני המשפחה, קשה להעלות על הדעת שהחוק יתיר מצב שבו פרט מסויים אודות מחלתו של המטופל יועבר לבני המשפחה ולא לחולה. עד כאן הפן המשפטי. אבל, מבחינה אתית וחברתית-משפחתית המצב מורכב הרבה יותר והרופאים במצבים כאלה נמצאים בפני דילמה קשה, שכן עליהם למצוא את שביל הזהב בין טובתו של החולה שלהם לבין האינטרס של בני המשפחה אשר לעתים מעורבים באופן קרוב ביותר בטיפול בחולה. במקרים רבים, יודע החולה עצמו, גם אם הרופא ובני המשפחה לא מוסרים לו זאת באופן מפורש, את מצבו רפואי וחומרת מצבו הבריאותי. כאשר המשפחה מאוחדת בעמדתה אל מול הרופא, ולא ניתן לפתור את המחלוקת ראוי אולי לפנות לגורם אוביקטיבי, כמו ועדת האתיקה של בית החולים אשר כל תפקידה הוא ליישב סכסוכים בין הצדדים. משאלתך ניראה כי לא קיימת אחידות בעמדת בני המשפחה וזה הופך את המצב לסבוך עוד יותר. מקווה שדברים אלה ענו על השאלות. ד"ר רועי גילבר, הפקולטה למשפטים, המכללה האקדמית נתניה