גרורות בעצמות - ד

שלום לכולכן, נפלה לידי אתמול חוברת שפורסמה בעתון את ורובה ככולה בנושא סרטן השד. לצערי הרב, ד"ר נלי ברק במאמרים ובכתבות שנופלות לידי ושהיא הכותבת חורצת את גורלן של הבנות עם גרורות בעצמות וגוזרת עלינו המשך חיים של 24 חודש. חבל ד"ר ברק. גם כך קשה לנו אז תנהגי אולי במידת הרחמים ותתני לנו תקוה. אני יכולה לספר לך כי לא ישנתי כל הלילה לאחר שקראתי את מאמרך. הדבר היחיד שניחם אותי הוא שהכרתי דרך הפורומים השונים בנות שחיות כבר למעלה מ- 5 שנים וממשיכות באורח חיים רגיל. אני מקווה שגם אני אמשיך כך. בכל מקרה החלטתי!!! את מאמריך לא אקרא שוב ואני ממליצה לכולם לעשות כך. זה לא לטמון ראש בחול זה פשוט לא להכנס לדיכאון מאנשים שמנסים להתיימר ולהיות אלוהים. באיחולי בריאות ירדן

שלום ירדן, היכן קראת כתבה כזו? האם אין הכוונה ל24 חודש סטטיסטית? אגב זה נראה לי מעט מדי. חוץ מזה יש בעיה בספירה . כי הרי סופרים מהגילוי וכמה שנים חיים עם זה לפני הגילוי אף אחד לא יודע. בכל מקרה אף רופא הוא לא אלוהים . אגב לנלי ברק יש אתר בתפוז הייתי ממליצה לך לכתוב לה שם.

החוברת מצורפת לגליון "את" שיצא החודש.

ירדן, היי לא ממש יעזור לטמון את הראש בחול. מאידך גיסא, את לא צריכה לקבל את ה"נבואות" הסטטיסטיות של ד"ר נלי ברק לגבי עצמך. (ד"א היא לא המציאה את הסטטיסטיקה הזאת, והיא, מבחינתה, מעמידה אותנו מול ה"מציאות" כפי שהיא מכירה אותה, ואין לי כוונה לגנות אותה על כך, אבל, כמובן, לבנאדם "מבחוץ" הרבה יותר קל לנהל דיון רגוע לגבי השאלה כמה חודשי חיים נשארו לנו). אז או-קיי, הסטטיסטיקה אומרת שמרגע הגילוי של הגרורות בעצמות משך החיים הממוצע של החולה הוא שנתיים. מה זה בדיוק אומר? שיש כאלה שחיות חודש, ויש כאלה שחיות עשר שנים. ומה עוד זה אומר? שהחולות שהרפואה הקונוונציונלית עוקבת אחריהן מתנהגות ככה. אז קחי מהרפואה הקונוונציונלית את הזומרה, ואת כל השאר לכי לחפש בעצמך. כיום אשכרה החיים שלך בידיים שלך, ואת קרבות הבלימה והחיסול של הסרטן שבגוף שלך אף אחד אחר לא יעשה בשבילך. ירדן, את צריכה לדעת שמבחינת הרפואה הקונוונציונלית גרורות שקולות למוות, אבל את צריכה גם לדעת שמתועדים כמה אלפי מקרים של חולים גרורתיים שנרפאו מסרטן, אבל גם שאלה טיפה בים של מאות מיליוני חולי הסרטן המתועדים. תחליטי שאת תהיי אחת מהמקרים שיירפאו, ואת אנרגיית המלחמה שלך תפני למקומות המתאימים ולא לכיוונים כמו רופאים שאומרים לך מה שהם יודעים. (הם מוגבלים, כמו כל בן אנוש, ובין היתר, הם צריכים להואיל לומר את זה למטופלים שלהם כדי שאלה יילכו לחפש להם דרכים אחרות). אני יודעת שזה נשמע קל להגיד את זה, אבל תאמיני לי שזה לא קל לחיות את זה. אני יודעת שאם אסתפק בהארכת חיי בכך וכך חודשים או בשנים ספורות, לא אזכה להרבה. אני רוצה את הכל, אני מתכוונת לראות את יודפת גדלה, מתחתנת ויולדת ילדים משל עצמה. אני לא מתכוונת להסתפק בפחות מזה. ניסים קורים? לפעמים, אם עובדים עליהם קשה. אני לא אומרת שאין נקודות שפל, אבל הכיוון הכללי צריך להיות ברור, והכל צריך להיות משועבד לזה. ודבר אחרון, תעזבי סטטיסטיקות, תעזבי נבואות. אף אחד לא יהיה נביא שלך, אלא אם כן תקבלי את דבריו. בהצלחה, ענת