במזל סרטן 7

שלום לכל הדואגות והדואגים, קודם כל, אני מצטערת שלא יכולתי לכתוב עד היום - הייתי צריכה לאסוף את עצמי אחרי השבועות האחרונים, ולתת לכוח לחזור אליי, והיום אני סוף סוף במצב די טוב, אז אני כותבת. יותר טוב להיות בריא תמיד הצחיקה אותי השאלה: "ומלבד זה את בריאה?", ששאלו אותי מדי פעם רופאים שראו אותי בפעם הראשונה, אחיות בחדרי מיון ועוד. ותמיד עניתי שכן, כלומר, מלבד הסרטן במשך כל התקופה של השנתיים האחרונות תמיד הייתי בריאה. אבל הפעם נסעתי לגרמניה עם מצבור של חיידקים ווירוסים באזור בית החזה והגרון פלוס חיידקי החיסון נגד שפעת שברגע של חולשת דעת הנחתי לאחות בקופת החולים לבצע בי. כמו שאני חושדת, איכשהו הגוף של מי שיש לו סרטן מגיב אחרת לדברים כאלה, והגוף שלי לא הגיב בדרך הרגילה, של חום וכולי. הייתי כאילו בריאה. ואז, יום אחרי ההיפרתרמיה הכללית, המערכת החיסונית שלי נכנסה למערכה מול כל החיידקים, והחום שלי טיפס ל-40.4 מעלות, ואני צחקתי שאני מקבלת היפרתרמיה בחינם, אבל האמת היא שזה לא היה כל כך מצחיק. חום כזה הוא לא כל כך נעים. חטפתי בווריד אנטיביוטיקה מטורפת שטווח הפעילות שלה כולל המון חיידקים, ובאמת היא הייתה ממש יעילה. וכשעדיין לא התאוששתי מזה עברתי עוד "מחט חמה" בכבד, והייתי די סמרטוטית. אמנם לא עשיתי את ההיפרתרמיה השנייה שהייתי אמורה לעשות, אבל הייתי די מסכנה גם ככה - עם החיידקים שכבר מתו, אבל הווירוס שעדיין חי (ורק אתמול סיים את תפקידו המעצבן), ועם הכבד שכאב, כי הגרורה שהרגנו והרגנו ועד הפעם האחרונה לא נהרגה לחלוטין, הפעם הייתה ממש קרובה למעטפת של הכבד, והעצבים שם לא ממש אהבו את הפרוצדורה הזאת. ובכל זאת, הפעם קיבלתי סוף סוף את החיסון נגד הסרטן, שכפי שתיארתי פעם, הכינו לי מחתיכת סרטן שהוציאו לי מעוד השד (המעט שנשאר), שממנה גידלו תרבית במעבדה. העניין הזה הוא ניסויי, אני מאחלת לעצמי שהוא עובד טוב. בכל מקרה, חזרתי יום לפני החתונה של אחייני האהוב, ונאלצתי לשבת כל החתונה, והיה מאוד שמח, ולי היה מאוד מייגע, כי המון אנשים באו לדבר איתי, ועם כל מה שעבר עליי, כנראה נראיתי בסדר, כי לא ראיתי את הרתיעה שיש לפעמים על פני אנשים כשאני חיוורת במיוחד או כמו שנראיתי אחרי כימותרפיות. ומאז עברה גם שבת חתן, ומאז יום ראשון חזרתי להתמקדות כמעט מוחלטת בעצמי (חוץ מיודפת, שהפעם נשארה עם אבא שלה, ועברה את תקופת הפירוד ממני הרבה יותר טוב. בנות, אתן לא יכולות לתאר לעצמכן איך בעלים מסוגלים לטפל בילד כשהם חייבים, אני מאוד הופתעתי לטובה), לשינה כמה שיותר, להרבה דמיון מודרך. האכילה קצת פחות טובה, למרות שחזר לי התיאבון, בגלל הפחד שלי מתפקודו של הכבד כשהוא עוד (קצת) כואב וההימנעות שלי מחלבונים שנובעת מזה. אחד הדברים שלמדתי במהלך ההתמודדות עם הסרטן הוא להניח לגוף שלי לחזור לעצמו בקצב שלו. בעברי, ברגע שהיה חוזר לי קצת כוח, הייתי חוזרת לפעילות מוטרפת, ועכשו אני מוותרת על דברים שפעם לא הייתי מסוגלת לוותר עליהם, ולו מהידיעה שאני צריכה את הגוף הזה עוד הרבה זמן, ולכן אני חייבת לפרגן לו כמה שיותר, ובכל מחיר (למעט מעט דברים שקשורים ביודפת). אני שמחה לחזור וגם להיווכח שהפורום פעיל ושיש בו גם דברים טובים (אביבית ואריאל, מזל טוב, שתזכו לעזור לבת שלכם עם הילדים שלה), ושיש בו המון כוח וגם פחדים ורצון לשתף ולתמוך ולהיתמך וכל מה שאמיתי ונכון לגבינו. ברוכים הנמצאים, ענת

באמת התפלאתי לאן נעלמת... ממה שכתבת אני מבינה שנסעת שוב לגרמניה. מאחלת לך שכוחותייך יחזרו אליך במהרה. רעיה

ברוכה הבאה יקירה התגעגענו אליך ואמת גם קצת דאגה חילחלה ישר כח והרבה בריאות

היי ענתי התגעגענו ולא רק אני למילים המדהימות לחוכמה השופעת מאחלת לך רק טוב אפילו טוב מאוד ריקי

ענתי שמחה שחזרת אלינו דאגתי , וכמו ריקי גם התגעגתי. כמו תמיד הכל רהוט וממוקד מקוה שהפעם השתלטו על הגרורה הסוררת . ושתתחזקי ושתשלט עליך השגרה . חיה

ענת יקרה, קפצתי לרגע אליכם כדי להגיב אל הודעתך. כל כך הרבה סבל את עוברת, שממש כואב הלב. מאחלת לך שבכל הגיהנום שאת עוברת ימצא המזור שאת מחפשת, כדי שתחיי עוד המון שנים ותוכלי להנות מיודפת שלך. מחזקת את ידייך, רק בבריאות ואריכות ימים. שבת שלום , שלך, מרב.

שלום ענת אני עוקבת אחרי סיפורייך בפורום מידי פעם ואני באמת מחזקת את ידיך - ואני חשבתי שאני עוברת דברים ... ואני חשבתי שאני חזקה.... כל הכבוד המשיכי כך, נהדר לראות מישהו נלחם כך - זה נותן המון כח לכולם מיכל