חברה חולה

שלום רב, חברה שלי, בחורה בת 37, חזקה בדרך כלל, אמא לשני ילדים קטנים חלתה לפני מספר חודשים. עברה ניתוח להוצאת הגוש וכיום היא בעיצומם של טיפולים כימותרפיים קשים שגורמים לה לתופעות לוואי קשות מאוד ולדיכאון. יש לי שתי שאלות: 1. כל דרך שלי להגיע אליה נתקלת בקיר למרות שמצבה הנפשי קשה מאוד ואין לי חמושג איך אני יכולה להושיט לה עזרה. 2. היא מעוניינת ללכת להומיאופת כדי להקל על תופעות הלוואי על אף שהאונקולג המטפל לא ממש אוהב את הרעיון. אשמח אם מישהי מכן תוכל לייעץ לי איך לעזור לה. גלי

גלי יקרה, אשרי לחברתך שזכתה בחברה אכפתית ומסורה כמותך. כל הכבוד שאת מנסה בכל דרך לעזור לה. קודם כל עצם העובדה שאת מנסה לעזור לה בכל דרך, גם אם זה מסתכל אותך שאת לא זוכה לעיתים לתגובות תומכות, בטוח שהיא מעריכה את נסיונותייך, ובבקשה, אל תרפי, מנסיון , כל כך חשובה התמיכה בתקופה זאת, גם אם אנו לא תמיד כל כך נעימות לסביבה... גלי, איני יודעת במה מתבטא "הקיר האטום" שציינת. כל אחת מתמודדת עם המצב בצורה שונה לחלוטין. אני למשל העדפתי לאסוף את עצמי, ולמרות התופעות הקשות והקשיים, התאפרתי, לבשתי פיאה ועשיתי הכל כדי לטפל לבד בבני בן השנה. היו קשיים ובכי, וחברות טובות עזרו לי מאוד בתקופה זאת והבינו. בבית לא היתה לי תמיכה כלל ולהפך, כך שלא היתה לי הרבה ברירה. יחד עם זאת אני חושבת שחברתך עוברת תהליך טבעי לחלוטין, ואולי כרגע היא צריכה להרגיש כך. זאת דרך להוציא את כל התחושות הקשות. זאת תקופה קשה מאוד. עדיף להרגיש כך בהתחלה, למרות שאולי לסביבה זה נראה ש"צריך להמשיך""צריך להיות חזקים", אך זה מאוד יפה במילים, כי אם לא מרגישים , זה יבוא כבומרנג בהמשך לדעתי. במה מתבטא הדכאון? האם היא שוכבת כל היום במיטה? האם בן זוגה לא תומך בה וזה גם מדכא? האם התחושות הפיזיות כל כך קשות שאין לה אנרגיות להמשיך? האם בתקופה של בין הטיפולים גם היא מדוכאת רוב הזמן? האם יש לה עזרה בבית? אם אפשר גם לשאול אותך איך את מנסה לעזור לה.ייתכן שאת מציעה עיצות ורעיונות שהיא לא צריכה כרגע. הכי טוב לומר לה שאת רוצה להיות לצידה , לתמוך, שאת מאוד מנסה להבין את התקופה הקשה שהיא נמצאת בה, ולמרות שאת לא עוברת זאת את רוצה לעזור לה בכל דרך ש ה י א תבחר. לדוגמא, אמרת שהיא רוצה ללכת להומיאופת להקל על תופעות (ויש בכך הרבה מאוד, לי זה מאוד מאוד עזר - אני פניתי דרך מכבי לרופא פנימי שהוא הומיאופט, שבעצמו טיפל בחמותו שהיתה חולת סרטן. בטיפול האחרון שלי בקושי הרגשתי בחילות) דעי לך שיש אונקולוגים שכן מאמינים בכך, ונכון שיש גם הרבה שלא, אך העיקר זה איך שהיא בוחרת ומרגישה. הציעי לה ללכת איתה להומיאופט אם תרצה, או הציעי לה לברר בשבילה שמות אם תרצה. תזרמי איתה. גם אם היא כועסת עלייך לעיתים או מוציאה קיטור, זאת גם דרך שלה לפרוק דברים , אל תפגעי. עצם ההקשבה כבר תורמת. ובבקשה לא לומר לה "את חייבת להיות חזקה" או מוכרחים להיות אופטימים, תאמיני לי היא רוצה בכך. אני מדברת מנסיוני האישי בלבד, איני מכירה את חברתך. האם היא דוחה את נסיונותייך להתקרב? שאלי אותה בעדינות איך היא רוצה שתנהגי, שאת מאוד רוצה לתמוך בכל דרך אך אינך יודעת איך. אשמח לקבל קצת פרטים אם תרצי כדי שאוכל לעזור לך בהמשך. האמת היא שאני כרגע בתהליך של "גמילה", כי הפורום עבר סערה, במקרה ראיתי את הודעתך ולא יכלתי להתעלם. אני פשוט מעריצה ומעריכה, בעלים וחברות שנכנסים כדי לעזור לחולה במצוקה. זה לא מובן מאיליו, ובאמת גם לך, שיהיה לך המון כוח לתמוך בה. היא זקוקה לכך. דרך אגב, גם אם כרגע היא בוחרת שלא להיעזר בך אל תפגעי. כל אחד מגיב בדרכו הוא. אם תרצי לכתוב לי למייל הפרטי במקום לפורום, אשמח לסייע לך אם אוכל. וכמובן שזאת רק דעתי האישית. אחרות יכולות לחשוב אחרת לחלוטין. ושוב, כל הכבוד לך, בריאות והמון שנים של חברות טובה ומקווה שסייעתי אפילו במעט. מרב.

מירב שלום לא סייעת מעט, אלא הרבה מאוד. אני מודה לך מאוד על השיתוף והתמיכה תודה רבה רבה גלי

גלי שלום, אני בעל של אשה שחלתה. מצבה הנפשי הקשה מובן ובמיוחד עם 2 ילדים קטנים. אם היא בדיכאון לדעתי תייעצי לה פגישה טיפולית אחת עם פסיכולוג וכו" דרך קופ"ח שלה,כי דיכאון יכול להתפתח ( והקושי פי כמה כאשר יש ילדים) . זה לא אומר דווקא שהיא תצטרך טיפול אבל לפחות אבחנה. שמעתי ששיטת ביו-פידבק ודימיון מודרך עוזר. אני לא בעד בליעת תרופות הומואיפתיות וכיוצא בזה, כי לא ברור , איך ולאיזה כיוון משפיע במיוחד בזמן כימו. מעבר לזה שבי איתה כמה שיותר ,אף אם היא לא רוצה לדבר או לשוחח, עצם הקשר והתמיכה אט אט יעשו את שלהם. הרבה בריאות לחברתך