לדניה

דניה, אייך? מה העלית בחקתך? אנא השמיעי קול

הי פגשתי אותה היא מאוד התלהבה וזה מובן: זה פורום חיוני ומבחינת האתר שלה יש לזה משמעויות חיוביות רבות. אבל הסיבה היחידה שצריך לעבור היא כדי לתבוע את עלבונה של דר. לאופר קשה מאוד לקרוא את ההכפשות שהיא צריכה לספוג ולמה? לי ברור לגמרי שאף אישה שניכנסה לפורום לא עומדת מאחורי ההכפשות כולנו יודעות כמה נדיר למצוא אמפתיה כמו שלה וכמה רוב הרופאים שחוקים עם זאת צריך לחשוב טוב לפני שעוזבים מפעל חשוב כמו אחת מתשע שהגג שלו הוא משהו שכולנו מאמינות בו. אני מחכה לרגע שבו מישהי כמו נורית טולנאי תוריד את כל הטירלול שקרה פה מהעץ ותחזיר הכל למסלול כמה שחבל זה הטון הזה שבו מדברים אלינו בשם העמותה כמו אל מפגרות מה שיפה באחת מתשע שפה אנחנו נשים שאמנם חלו בסרטן אבל קודם כל בני אדם חושבים ומועילים. הנימה שבה כתובות ההודעות מאז תחילת המשבר מחזירה את האנושות אחורה לימים שבהם מי שהיה חולה נחשב חסר דיעה. חבל נורא ועדיין אני מתלבטת אם נכון להעניש את עצמנו, מה עוד שלא ידוע אם דר. לאופר רוצה (בלעדיה כל המעבר לא שווה) ועדיין אני מצפה לאיזו גדלות נפש מצד קברניטי העמותה ומקוה שמי שהצליח להקים עמותה כל כך מפוארת מסוגל לרדת מהעץ המטופש של הסכסוך האידיוטי הזה. אז מה אתן אומרות?

גם אני חשבתי על זה ... הייתי מאד רוצה לשוחח איתך כי... אנא שילחי לי דוא"ל שלך לכתובת שלי [email protected] ו/או טלפון ונשוחח תודה

דניה הי, אין לי את הכתובת של האי מייל שלך , אך הייתי שמחה להגיב למכתבך. לא ראיתי שהגבת לעיוות שמה של ד"ר לאופר (ד') במיילים ששלחתי לנורית טולנאי. מבחינתי, זה הקש ששבר. אם תקראי את מה שכתבתי אתמול בלילה, זה היה כמעט שחזור מדוייק על מה שכתבת (על החולות הטיפשות) וזה מבלי לראות שכתבת בפורום... מצטערת דניה, אני כבר לא מצפה. הרגשתי שאני מאוד רוצה ומצפה שהענינים יחזרו לשגרה, אך זה לא קורה, ולעיתים יש לי תחושה שמצפים שנעלם וזהו. אף אחד לא אוהב לראות את הדבשת שלו. הגדולה היא להודות בטעויות. אז נכון, יכול להיות שנורית עשתה זאת וקצת מאוחר מדי לטעמי, אך השיבושים שנעשים כאן כנראה במכוון (לא יתכן כל כך הרבה צירופי מקרים...) נעשים בלתי נסבלים מבחינתי. היה לי קשה מאוד להכנס לפורום בזמן האחרון גם מסיבות אישיות. גם אני, כמוך, התחלתי להית פרנואידית ופחדנית, והמשפט שד"ר לאופר אמרה לך על "גמילה מהפורום" הדהד בי חזק, וניסיתי לתפוס מרחק. אך יקירתי, גם אני באופיי אוהבת מאוד לעזור לאחרים במצוקה, וזאת למרות שיש לי מספיק מצוקות משלי ולכן לא יכלתי לסגת. מבחינתי, אני לא מרגישה כבר שייכת. נכון, אם ד"ר לאופר לא תאתר לבסוף לפתוח פורום משלה (האם עדיין את מצפה שהיא תחזור לפורום?!!!) בעצם נשאר כאילו ללא בית. אך בניגוד אלייך אני מרגישה שהכרתי כמה בנות נפלאות ואישה מופלאה כד"ר לאופר, שממשיכה לענות לנו , ומבחינתי הקשר יכול להעשות באמצעות המיילים. קשה לי עם זה, ואתמול הייתי חייבת לענות לאחת הפונות, קשה לי להתעלם, אך למען היושר שלי עם עצמי והתחושה הפנימית שלי, אני לא מסוגלת כבר להמשיך זאת. האמת היא שהעדפתי לכתוב לך באופן אישי, אך אני חשה אין זה רצונך ואני מכבדת זאת. מקווה שאת ממשיכה באותו הקו ולא מתייאשת. אני מאמינה שלבסוף ד"ר לאופר תקים פורום משלה או משהו חליפי, העיקר לא לוותר. ודרך אגב, אולי שמעת משהו מענת ש? אני דואגת לה. מוזר לי שלא שמענו ממנה כלל, גם כתבתי לה ולא ענתה, דבר שלא אופייני לה. אם את יודעת משהו, אנא עדכני. ובאמת, רק בריאות, רק חבל שמכוונות טובות של כולם יצא כל כך הרבה רפש. שלך, מרב.

מהיכרות את המטריה אין סיכוי השתן עלה שם לראש וכל הסיסמאות היפות שוות ל...

דניה כתב/ה: > > הי פגשתי אותה היא מאוד התלהבה וזה מובן: זה פורום חיוני ומבחינת > האתר שלה יש לזה משמעויות חיוביות רבות. אבל > הסיבה היחידה שצריך לעבור היא כדי לתבוע את עלבונה של דר. לאופר > קשה מאוד לקרוא את ההכפשות שהיא צריכה לספוג > ולמה? > לי ברור לגמרי שאף אישה שניכנסה לפורום לא עומדת מאחורי ההכפשות > כולנו יודעות כמה נדיר למצוא אמפתיה כמו שלה וכמה רוב הרופאים > שחוקים > > עם זאת צריך לחשוב טוב לפני שעוזבים מפעל חשוב כמו אחת מתשע שהגג > שלו הוא משהו שכולנו מאמינות בו. אני מחכה לרגע שבו מישהי כמו > נורית טולנאי תוריד את כל הטירלול שקרה פה מהעץ ותחזיר הכל למסלול > כמה שחבל זה הטון הזה שבו מדברים אלינו בשם העמותה כמו אל מפגרות > מה שיפה באחת מתשע שפה אנחנו נשים שאמנם חלו בסרטן אבל קודם כל > בני אדם חושבים ומועילים. הנימה שבה כתובות ההודעות מאז תחילת > המשבר מחזירה את האנושות אחורה לימים שבהם מי שהיה חולה נחשב חסר > דיעה. חבל נורא > ועדיין אני מתלבטת אם נכון להעניש את עצמנו, מה עוד שלא ידוע אם > דר. לאופר רוצה (בלעדיה כל המעבר לא שווה) ועדיין אני מצפה לאיזו > גדלות נפש מצד קברניטי העמותה ומקוה שמי שהצליח להקים עמותה כל כך > מפוארת מסוגל לרדת מהעץ המטופש של הסכסוך האידיוטי הזה. אז מה אתן > אומרות? דניה יקרה, הלואי וזה היה באמת אפשרי, האמת יצאה לאור, לצערי הרב, ואין לרדת מהעץ,אני מכירה את נורית טולנאי מהיותי בתוך המערכת בתחילת הדרך לאורך תקופה מסוימת, ראתי איך דה עובד שם ולכן עזבתי, אבל ....אסור להתיאש....צריך ללכת הלאה דו עצתי.