לdana

יקירתי אכן האיצטלה שלי להשתתפות הערה בפורום היא תמיכה, אני בהחלט מאלה שקופצות על כל הזדמנות להעביר זקנה את הכביש גם אם היא במצב מצוין ויותר מטופחת ומאוששת ממני. הבעיה היא שככל שחולף הזמן מהדהדות אצלי שאלות בקשר לתפקיד של הפורום הזה בחיי: 1. יש לי נטיה לגרור את הדיונים למקומות שוליים בעוד שחלק מהבנות נמצאות במצב שהשוליות מהן והלאה. בשבילן ולא בשבילי קיים הפורום הזה. 2. אני מוצאת את עצמי מתחברת לפורום בכל מיני הזדמנויות די מוטרפות. הפורום הפך למן מאהב די תובעני שמשמש לי מפלט מהתפקוד היומיומי שלי שהוא לא תמיד מעולה. בטח שלא מאז המחלה. תמיד היתה לי נטיה קלה להבל הבלים הכל הבל והיא די בסימן החמרה מאז המפגש עם הסרטן. 3. יש איזה חטא מתוק בהתחברות לקהילה וירטואלית. כמו לנסוע בטרמפ בחשיכה. כולן נורא חכמות ויפות ואצלנו גם נורא מיוסרות שזה בכלל שיא הפוטוגניות. החיים האמיתיים נראים כל כך אפורים ודהויים בהשוואה. קצת מסוכן. סליחה על הרגשנות. המעקב אחרי האירועים המזוויעים בסיני קצת מערער אותי, מה עוד שמלכתחילה אי אפשר להגיד עלי שאני צוק. שלך באהבה וירטואלית אבל כנה ומזוקקת כמו שרק אהבה וירטואלית יכולה להיות.

דניה יקרה , נראה לי שקצת נבהלת מעצמך ומכוחותיך.( היו כאן כמה שביקשו לכתור לך כתרים של מנהיגת הפורום) הפורום נועד לכל חולת סרטן בכל שלב ללא "מבחני כניסה" נכון את היום במקום אחר מאלה "המתחילות" אבל את לא לבד יש כאן עוד רבות וטובות שנמצאות בשלבים כאלה ואחרים וגם אותן מעסיקים דברים שוליים והבלי הבלים. ומה רע בכך? האם עלינו להתעסק כל היום במחשבות על המחלה משמעויותיה וכו' ? אנחנו "הבוגרות" כבר שאלנו את כל השאלות קראנו את כל החומר האפשרי הבנו היכן אנו נמצאות ולאחר העיסוק האינטנסיבי רק בנושא הזה חזרנו לחיים הרגילים, ובחיים האלה מה לעשות מתעסקים לא רק בענינים שברומו של עולם ,אלא גם ובעיקר בשטויות או בדברים הקטנים שממלאים את יומנו וזה טוב כי בזה עוסקים "הבריאים" שאין להם דאגות אחרות. מה שעלינו לעשות זה לחיות את החיים ולא לתת למחלה להשתלט עלינו . יש להכיר בקיומה, לעשות לה כבוד, לדעת שהיא חלק מאיתנו, אבל רק חלק לא השלם ולהמשיך בחיינו שבמרבית המקרים אחרי המחלה הם טובים יותר. לדעתי ההשתתפות בפורום עונה לנו על מס' צרכים. נתינה, כח, צבירת ידע נוסף וסוג מסויים של התמודדות. אז תרגישי טוב עם עצמך וחופשיה להעלות כל דבר שטות למרכז הענינים כאן בפורום כי אפילו את אלה העסוקות עד הגג בהקרנות ובכימו , זה עשוי לשעשע ואף לעודד שהנה אחרי כל הטיפולים או אפילו תוך כדי אנו עסוקות בהבלי העולם הזה סימן שיש חיים אחרי... שלך באהבה דנה