חששות
דיון מתוך פורום סרטן השד
4 שנים חלפו מהיום הגדול הזה ששינה את חיי, בו התבשרתי שאני חולה במחלה הארורה הזאת חובקת בזרועותי תינוקת מקסימה בת חודש, צריכה להתחבט בסוגיות הנוקשות האלה של הענקת חיים לעולם ולהילחם על שלי. היום אני כבר בת 30, אמא לילדה מדהימה, עברתי סדרה של טיפולים, מצאו שאני נשאית של הגן brca1 ועברתי כריתה דו צדדית ושחזור כדי לחיות עד גיל 87 (מקווה), האבדן הנשי הזה, שינה את חיי, ההחלטה הלא פשוטה הזו שמקורה בנאיביות מתוקה, הניחה אותי על המפה, האמנתי בכוחות שיש לי ביופי שאלוהים העניק לי לצעוד לדרוך ולא להרפות, התגרשתי מבן זוגי דאז והאמנתי שהכוח הנשי שלי ושל בתי המדהימה מנתב לנו את הדרך...... וכך היה, בקיץ האחרון, נישאתי בשנית לבחור מדהים שאסף אותי (כמו שאני) ואת ילדתי המדהימה אליו, וניתנה לי זכות גדולה לאהבה הגדולה הזו... אבל הפחדים צצים להם, הריון נוסף עומד לו על הפרק ואני רק בת 30, רוצה עוד ילדים!!!!!!!! את השחלות אני מיועדת לכרות ואהוב ליבי היה רווק אין לו ילדים משלו,ואני רוצה לעשות הכל לתת את האושר הזה למשפחה הקטנה והמאושרת שלנו............ ואני דואגת, כל המחקרים האלה והאניפורמציות האלה, תעניקו לי תשובה חד משמעית!!!!!! אני רוצה לחיות עוד ועוד לאסוף את החיים המדהימים האלה אלי ולא להרפות.......... ולפעמים שזו רק אני ועצמי אני חוששת.........
נפלא. אני מציע להרות בהקדם. לאחר מכן לתכנן את כריתת השחלות. בהצלחה פרופסור אילן כהן
האם לא מומלץ שיעברו 5 שנים מהמחלה על מנת שהריון חדש יעלה לדיון, או האם הסיכון גדול מדי ? באיזה גיל מומלצת כריתת שחלות?, היום אני בת 30, 4 שנים אחרי המחלה נשאית של הגן?
מנהל פורום סרטן השד
