חוויות מהטיפול בגרמניה 10
דיון מתוך פורום סרטן השד
שלום לכולן ולכולם ושוב אני בלילה שלפני ההיפרתרמיה הכל-גופית. לואי ארמסטרונג שר ברקע, וחיים משלים את השכלתו בקריאת עלילות תום סויר, שהוא לא טרח לקרוא מעולם, כי הספר הזה היה חלק מחובות הקריאה בבית הספר שלו. לי זה קרה עם טוביה החולב, וכשקראתי אותו, לפני שלוש-ארבע שנים, בכיתי וצחקתי, והצטערתי נורא שהמורה שלי לספרות השניאה עליי את רעיון הקריאה בו. הבדיקות היום היו טובות. החל בבדיקות הדם, המשך באולטרסאונד לכבד, שהציג צלקת של גרורה מתה (ככל הנראה, ד"ר מיז'ו אמר שאף פעם אי אפשר להיות בטוחים במאה אחוז), באק"ג ותפקודי ריאות, וכלה באולטרסאונד לב ואולטרסאונד לעור השד, שגילה שהגושישים הנוספים שמיששתי הם, כנראה (והלוואי), תגובה לעובדה שהשחזור שלי כל כך קשיח, בעוד שהגושיש שנראה סרטני שמר על גודלו (1.8 מ"מ, כלומר פחות משני מ"מ). שנינו הצענו יחד את אותו הפתרון - שאלך שיוציאו לי מעט מהנוזל שנמצא בשקית השחזור (הזמני...) כדי לרכך את השקית המתוחה שיוצרת ברקמה הדקה קרעים וצלקות, שאלה הגושישים. כמו כן, קיבלתי היום עירויים של זופרן, של גמזר ושל סלניום וזריקה מכאיבה של אוזון (מוזר קצת, לא?), בקיצור, בקושי הצלחנו להשתחרר כדי לקנות מתנות ליודפת (המנטרה שאומרים לה כשהיא קוראת לי, היא שטסנו במטוס, ונביא לה מתנות, ואתמול בערב כשדיברתי איתה ואמרתי לה שטסתי, היא אמרה: "מתנה גדולה". בחיים לא האמנתי שהבת שלי בכלל תתייחס למתנות, אבל אם זה מנחם אותה קצת, זה בסדר גמור מצידי). וגם הייתה ארוחת ערב די סיוטית. לי הרי אסור לאכול, המערכת שלי נוקתה היום, ומותר לי לשתות רק מרק צח. פתאום קציצות הירק וקלחי התירס וסלט הכרוב נראו לי מעדנים של ממש, ואפילו המרק הצח, שבחיים לא הייתי ממשיכה לאכול אחרי הכף הראשונה, היה טעים אחרי שהוספתי לו מים חמים כדי לשפר את הטעם המרוכז. ואכלתי גלידה כשיצאנו לטייל בעיירה, ואני, שממש לא חסידה של גלידה, נהניתי מכל לק. זאת ההזדמנות היחידה שלי לאכול סוכר לבן ורעיל, ביום שלפני הטיפול, ופתאום, תוך כדי המשך הטיול, נבהלתי מהרעיון שאולי בסוף לא יעשו לי את ההיפרתרמיה הכל-גופית, וסתם הערתי את תאי הסרטן לפעילות, אבל הסבירות לכך היא לא ממש גדולה, אז נרגעתי מהרעיון. ד"א הופתעתי לגלות ש"קוגל" זה כדור. כך היה כתוב (בגרמנית, כמובן): קוגל 0.70 אירו. בכלל מצחיק לשמוע (הרבה) מילים בגרמנית אנחנו מכירים: "שפריצן" זה להזריק. "שפיצן" - חודים, ועוד ועוד. ואגב סוכר לבן, הגענו לכאן יחד עם שני זוגות של ישראלים - ת' ובעלה ואפרת ודקלה בתה (שסיפרתי עליהן כאן). כבר בנסיעה לכאן אפרת אמרה שאני "אהרוג" אותה, כי לאחרונה היא זללה עוגות וגלידות בלי סוף, ודקלה סיפרה שהיא ממש לא הצליחה לעצור בעדה. רק אחרי שאפרת נוכחה לדעת שהמרקר CA-15-3 ירד פחות מהצפוי ושגם שני המרקרים האחרים עדיין גבוהים, היא החליטה לקחת את עצמה בידיים. אני מקווה שהיא תעמוד בזה. אני באמת השתדלתי לא להטיף לה, אבל מתישהו לא הצלחתי לעצור בעד עצמי, והצעתי לה שבכל ביס כזה היא תחשוב שהמחיר שלו זה עוד חודש פחות בחיים. אני רוצה להאמין שלא הייתי אכזרית מדי. ועוד (בתוספת לסיפורים מהפעמים הקודמות) סיפור גרמני מוזר קצת. הנערה, בת ה-17, שערכה לי את האק"ג ואת תפקודי הכבד - שכבר בפעם הקודמת התפעלה מכך שהספר שאני קוראת "הפוך", ושיש בספר אותיות שהיא מעולם לא ראתה, וששום דבר לא התעורר אצלה כשאמרתי לה שאני מישראל, ושהשפה שלי היא עברית - שאלה אותי היום מה משמעות שבע הטבעות הקטנות שעל השרשרת שלי, ואם זה משהו בדומה למה שיש לה, וסימנה על הצלב הגדול שעל השרשרת שלה. עניתי בשלילה, שאלתי אותה לגבי דתה, והיא ענתה שהיא "קתוליש", אמרתי שאני ג'ואיש, ושוב היא לא הראתה שום סימן שהיא יודעת מה זה, ואז הצעתי שבתום הבדיקה אצייר לה את הסמל שלנו. עוד באמצע השרטוט של מגן דוד היא פלטה: "יודן". הייתי המומה. את זה היא כן יודעת. ועוד משהו על גרמנים - היום עברנו שוב ליד אנדרטה קצת מוזרה שבנו כאן: מין כן אבן, בצורת תיבה גבוהה, שעליו מפוסל אריה, בצד אחד של התיבה מובלטים המספרים 1939, בצד השני 1945. זוהי, כמו שדי ברור לנו, אנדרטה לחלליהם מימי מלחמת העולם השנייה, רק שלא היה נעים להם לכתוב ולפרט איזה משהו לזכרם... טוב, אני פורשת לומר תפילה-שתיים ולישון, נשתמע אחרי הטיפול, ענת
בהצלחה חמודה, ושתהיה לך המון אופטימיות. תשאלי בבקשה אם שימוש במוצרים שמותרים לחולי סוכרת מותרת לחולי סרטן (או מבריאים מסרטן..) תודה. מתפללת גם בשבילך.
לענת היקרה, לא הספקתי לומר נסיעה טובה ובהצלחה - הייתי "קצת" עסוקה עם עצמי, סיום הקרנות בשעה טובה, והחגים והמשפחה. אז, רציתי לשלוח מפה חיבוק עז, והרבה הרבה כוחות. כן, הגרמנים מבינים "יודן" יותר מכל דבר אחר, אבל גם ירושלים, ואין מה לעשות, לי יש תמיד משקעים שאני מדברת איתם. אני בטוחה שיודפת תקבל את המתנה הגדולה ביותר - אמא בריאה - בקרוב. חזקי ואימצי, סמדר
ענת, שיעבור במהירות ובקלות , האופטימיות שלך מדהימה. שתהיה חתימה טובה ושנה טובה.
מנהל פורום סרטן השד
